"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 15

עונה 2 פרק 15 –

נכנסתי לכיתה באיחור של חצי שעה, רצתי בטיל כדאי לא לאחר יותר,
למי יש כח לזיוני שכל של המנהל? ועוד כשאני על תנאי.
כל השבוע הזין הזה נטפל אליי כאילו אני היחיד בבצפר הזה.
"אדון יפרח למה אתה מאחר?" המורה שאלה כשנכנסתי לכיתה, חצי מת וחצי מתנשף.
חייב לחזור לכושר, חייב.
"המורה את לא צריכה לדבר אליי כל כך מכובד..סהר זה מעולה" אמרתי קרצתי לה ונכנסתי לכיתה.
זרקתי את התיק ליד הכיסא התיישבתי והוצאתי את הטלפון
"סהר תוציא מחברת ותתחיל להעתיק מהלוח. לא יזיק לך קצת ללמוד!" היא אמרה
"המורה את קוראת לי מטומטם?" שאלתי בשוק
"אמרתי שאתה לא משקיע בלימודים"
"לא נכון."
"אתה רוצה להתווכח על זה עכשיו?" היא שאלה בעצבים
"שמעי..אני דווקא אחד שאוהב לריב ולא אוהב לימודים..אז יאללה בואי נתווכח" אמרתי באושר וחייכתי.
"אדון סהר גם בא באיחור וגם מפריע! תן לי סיבה אחת לא להעיף אותך מהכיתהה" היא צעקה,
כל העיניים של הכיתה היה עליי ואז עליה, כמו סרט.
"עוד פעם אדון? שמעי המורה אני לא איזה קלאסה..כולה ערס חתיך מבאר שבע" אמרתי בגאווה
וואלה יש במה להתגאות.
"עוף מהכיתהה!"
"אבל למה? חשבתי שאנחנו רבים! את מציעה ואז מעיפה אותי..את מפחדת להפסיד אה המורה??" שאלתי בהתחכמות
היה בא לי לעצבן אותה, קמתי במצב רוח טוב .
"אתה מפריע לי בכל מהלך השיעור, ואתה רק 5 דקות כאן! תחכה לי במשרד המנהל."
"הופההה הנה משהו שאני לא הולך לעשות" אמרתי
"תצא מהכיתהההההה!" היא צרחה, הפנים שלה נהיו אדומות..הוורידים במצח יצאו לה.
הסימן שלי ללכת, עיצבנתי יותר מדי…סהר אוהב את זה (;
"המורה יפה לך אדום..אבל לא צריך כל כך להתרגש בגלל שאני בכיתה" אמרתי לה חייכתי חיוך ממזרי
ויצאתי מהכיתה, כיתה של נחנחים אחד אחד.

מנקודת המבט של ליהי –

איזה עצבים! אני מאחרת ביותר מ40 דקות, המורה תרצח אותי.
ועכשיו יש לי עם המורה הכי מפחידה..ואין לי אפילו סיבה מספיק טובה על האיחור
כל התירוצים ברחו לי מהראש…ממחזור, ועד לנפלתי בבוץ'. כל התירוצים אמרתי, וכמה כבר פעמיים
והכלבה הזאת בחיים לא האמינה לי! השאלה היא עם להיכנס או לא…
נכנסתי בשער של בצפר, בלחץ ובהליכה מהירה.
"ולאן את הולכת כל כך מהר?" שאלו אותי, הסתובבתי לצד..
חייכתי בקטנה, הרבה זמן לא ראיתי אותו.
"לכיתה"
"את בטוחה שהמורה שלך תכניס אותך ב10 דקות האחרונות של השיעור?" הוא שאל והרים גבה
הוא ישב על איזה ספסל עם סיגריה..לא מפחד שיתפסו אותו המפגר הזה.
"כן צודק" אמרתי בכניעה והתיישבתי ליידו
"אז מה קורה הרבה זמן לא ראינו אותך מלאך" הוא אמר והדגיש שוב את המלאך.
איך הוא אוהב את המילה הזאת מלאךך וזה מעצבן!
"למה אתה כל הזמן קורא לי מלאך? ככה אתה מתחיל עם כל הבנות?" שאלתי כעקיצה והרמתי גבה
"וואלה לא..כל אחת והכינוי שלה..את מלאך כי את משהו מיוחד, שלא רואים כל יום" הוא אמר ועישן והוציא את העשן
לכיוון השני, הסמקתי למוות. לדעתי הייתי אדומה כמו עגבנייה.
"אתה לא מפחד שיתפסו אותך עם הסיגריה?" שאלתי, מנסה להעביר נושא..ולקוות שהוא לא שם לב לאדום
שנהיה לי בפנים פתאום.
"חחח יפה את מעבירה נושא" הוא אמר וצחק
"מה? לא מה פתאום להעביר נושא…" אמרתי
הוא הסתכל עלייך חייך וצחק טיפה. על מה צוחקים? שגם אני יצחק.
לבינתיים אני רק מתפדחת על עצמי..
שלחו לו הודעה בטלפון, הוא קרא אותה, החיוך נמחק לו מהפנים.
כאילו מישהו מת, איאי.
"הכל בסדר?" שאלתי
"אני צריך ללכת..נדבר כבר מלאך?" הוא יותר אמר מאשר שאל
"בטח.." אמרתי, הוא חייך חצי חיוך כזה, חייג איזה מספר בטלפון קם והתחיל להתרחק .
חוצפה!! מעניין מה קרה..
"פשש את והערס החדש אה? יש לך משיכה לערסים אני רואה.." שמעתי את הקול של סהר מאחוריי
"חח מאיפה באת?"
"המורה העיפה אותי מהכיתה, הסתובבתי וראיתי אתכם, ואז הוא קם אז באתי שלא תהיי לבד" הוא אמר והתיישב ליידי
והוציא סיגריה
"וואו סהר היה בשיעור? כל כך גאה!" אמרתי בהתלהבות
"נו ראית מזה..ומה עוד? 5 דקות והעיפו אותי. זה לא פייר רציתי ללמוד." הוא אמר כאילו הוא נפגע
"אויש..רוצה נחמה?" שאלתי
"רוצה נשיקה" הוא אמר, גיכחתי, רציתי לתת לו, רציתי להתנשק איתו ולא להפסיק
אבל לא כאן..לא באמצע בצפר.
ואז הצלצול נשמע, לשיעור הבא..לא הייתה לי כוונה לאחר גם לשיעור השני.
"אני צריכה ללכת, לא בא לי לאחר לעוד שיעור" אמרתי וקמתי, חייכתי טיפה.
הוא זרק את הסיגריה על הרצפה, וכיבה אותה עם הרגל
"תני לי..אני יעשה את זה" הוא אמר, תפס אותי מהמותן ומשך אותי אלייו חזק ונישק אותי.
היה לו טעם של סיגריות ושל מנטה ביחד, ועדיין מנשק מושלם.
התנתקנו, הוא חייך אני חייכתי..הסתכלתי עלייו ופשוט פניתי והתחלתי ללכת לכיתה
החיוך לא ירד לי מהפנים, הוא פשוט לא יורד כמה שניסיתי.

-7 בערב-

ראיתי סרט, פופקורן גדול , קולה , סרט רומנטי עצוב..וגליל טישו בשביל לנגב את הדמעות, אני ריגשי רציני
כל סרט עצוב בוכה, ולא דמעות…בוכה בוכה.
'התגעגעת אלי?' שלחו לי הודעה, מספר לא מזוהה.
'תלוי..מי זה אלי?'
'תני ניחוש…'
'סהר?'
'נשאר עוד ניחוש אחד.' רשמו
'א..סי?' שלחתי בקושי, לא יודעת למה רשמתי את זה, פשוט יצא לי.
'איכזבת מלאך' הוא רשם, יקיר.
טיפה התאכזבתי, חשבתי שזה אסי..הוא אוהב את המשחקי ניחוש האלה..התגעגעתי אליו.
'יקיר ההורססס' שלחתי
'די נו תמשיכי'
'יקיר הצנוע'
'למה להיות צנוע? יש במה להתגאות ולהתלהב..ראית בעצמך(;' הוא שלח לי.
האהבה העצמית בשמיים! אבל אין ספק הוא חתיך.
אבל יש בו משהו…משהו מאיים, משהו מפחיד.
'חחח ראיתי ראיתי'
'אז מה את אומרת, גן עדן ייתן לי לקחת מלאך לדייט?' הוא שלח, איזה ערס חחחחחחח בול המשפטים של הערסים.
'חחחחח גן עדן זה ההורים שלי כאילו?' שאלתי
'וואלה לא..אני גן עדן. ואני מסכים לך לבוא איתי לדייט..
שמונה תהיי מוכנה' הוא שלח
'ומי אמר שהמלאך רוצה?'
'המלאך לא תסרב לגם עדן חיים שלי' הוא שלח, חי בסרט הילד.
'8 וחצי' כתבתי , זאת הייתה הסכמה לצאת איתו..תזכירו לי למה הסכמתייי???
'אז מאיפה לאסוף אותך אמרנו?'
כתבתי לו את הרחוב, וקמתי מהר להתקלח..אוף הפריע לי באמצע הסרט.
אחרי חצי שעה יצאתי מהמקלחת, היו לי חצי שעה להתארגן, לא בזבזתי דקה אחת.
שמתי סריג קאמל נופל ושורט ג'ינס, שמתי מגף בצבע של הסריג, וגרב לבנה ארוכה שיוצאת מהמגף
שרשרת עדינה, טבעת יפה כזאת, עשיתי קוקו מתוח מתוח..עשיתי איליינר דק דק רק בשביל להבליט את העיניים
רימל, טיפה סומק ואודם אדום .
השעה הייתה 8 ועשרים, לקחתי ארנק קטן , הכנסתי בו כסף, מסטיקים אודם ומראה קטנה.
כל מה שבחורה צריכה לדייט (;
מה אני מתלהבת מה? תרגעי ליהי תרגעיייי.
השפרצתי על עצמי וירדתי למטה לסלון בינתיים.
מוזר..לגור בכל הבית הזה לבד, ההורים שלי כאן והכל..פשוט הם חוזרים מאוחר בלילה ועוזבים מוקדם בבוקר
אני יודעת שהם עושים את זה בשבילי…רק חבל. בית ענק, ואני לבד.
שתיתי משהו במקרר, ויצאתי לחכות בגינה בחוץ
עברתי לאינסטגרם והפייסבוק..
ואז שמעתי צפירות , ויצאתי מהשער של הבית..
היה לו ג'יפ ענק, ומושלם. רואים שזה ג'יפ של מלא כסף. מאיפה הכסף לדבר הזה ה' ישמור?
הוא היה שחור מבריק כזה, לא שחור רגיל..שחור מבריק מבריק נוצץ כזה..אי אפשר לפספס את המכונית הזאת
בכביש..בזה אני בטוחה.
הוא יצא מהרכב, הוא היה ניראה טוב..הוא לבש סריג אפור של לקוק ספורטיב ג'ינס עם הגומי ללמטה
ונעלי מאניה אפורות, אין ספק..הבן אדם ניראה טוב.
"נתקע לך קצת המבט חיים שלי" הוא אמר בהתחכמות
"טוב לראות גם אותך" אמרתי וחייכתי
"תמיד טוב לראות אותך" הוא אמר וקרץ לי
"את רוצה להיכנס כבר לאוטו או שהדייט יהיה כאן בחצר של הבית שלך?" הוא שאל והרים גבה
"חח אני יכנס לרכב.." אמרתי הוא פתח לי את הדלת של ליד הנהג..אמא איזה נסיך.
"בבקשה גברתי" הוא אמר בקול סמכותי כזה, זה רק אני או שיקיר הערס נעלם??
עליתי לאוטו, מה זה איזה גבוה הוא..כמעט נפלתי כשעליתי.
"פעם הבאה אני יבוא עם רכב יותר נמוך" הוא אמר צחק וסגר את הדלת שלי
אוקי..הערס חזר.
הוא נכנס לרכב גם והתניע
"שימי חגורה" הוא אמר ושמתי חגורה
"למה אתה לא שם חגורה?" שאלתי
"אני נראה לך כמו אחד ששם חגורת בטיחות?" הוא שאל בהתחכמות, ושם גז ונסע
עפתי אחורה, הוא נסע ממש מהר ובהפתעה..אמרתי תודה לאלוהים ששמתי חגורת בטיחות
בקלות הייתי עפה לשמשה של הקדמית של הרכב.
איך הוא לא מפחד לאיסטר??
תוך 10 דקות הגענו למסעדה, באוטו רגיל לקח לי להגיע אליו לפחות חצי שעה ובנסיעה בטוחה יותר
מזל שעשיתי קוקו..אם לא כל השיער שלי היה נראה כמו השיער של אינשטיין אחרי אחד מההמצאות שלו.
"מוכנה?" הוא שאל, הלב שלי דפק חזק.
"ברור, העיקר לרדת מכאן" אמרתי והורדתי את החגורת בטיחות, שמעתי אותו מגחך טיפה והוא יצא מהרכב ואני אחרייו
הוא שילב את האצבעות שלי בין האצבעות שלו והחזיק לי את היד הסתכלתי עליו כזה
"אני אוהב להרגיש את הבחורה שאיתי" הוא אמר בהתחכמות..
חייכתי ושתקתי..המגע איתו היה כיף..
נכנסנו למסעדה, היא הייתה ריקה..רק אני והוא
"ריק כאן.."
"אני אוהב לתת יחס מיוחד לבחורה שאיתי" הוא אמר
מה. אני. אמורה. לומרר????