אתה נורא

"אתה נורא" אמרתי לו.
"למה ציפית?" הוא שאל, קצות שפתיו מתעקלות קלות.
"באמת שאין לי מושג" אמרתי לו והפניתי את גבי אליו.
למרות שידעתי שבעוד שנייה, הכול יהיה בסדר,
לא הייתי ממוכנה לוותר לו.
עדיין לא.
"די, אל תכעסי" הוא אמר, והניח את ראשו על קדקודי.
"אני לא כועסת" אמרתי בשרבוב שפתיים.
"בסדר, אז תפסיקי עם מה שאת לא עושה" הוא אמר
ויכולתי לשמוע את החיוך בקולו.
"אתה נורא, אתה יודע?" אמרתי והסתובבתי אליו.
"אני חושב שאמרת את זה כבר פעם"
הוא אמר, והצמיד את מצחו אל מצחי.
"אתה נורא, ואני אוהבת אותך"