אתה יודע.

אני יודעת שאתה יודע.
כשאני מסתכלת עלייך, אתה יודע.
כשאני מדברת איתך, אתה יודע.
כשאני מקשיבה לך, אתה יודע.
כשאנחנו יושבים ביחד, אתה יודע.
כשאנחנו מתחבקים, אתה יודע.
כשאנחנו יוצאים, צוחקים, נהנים, אתה יודע.
ועדיין, למרות הכל, אנחנו עדיין אנחנו. כאלה, שני סתומים. יודעים ולא עושים.
אבל לפחות, בלב שלם, אני יכולה להגיד שכשאני כותבת את זה ברגעים אלו, עלייך, אני יודעת שאתה יודע.