אתה הסיוט שחלמתי עליו כל חיי-פרק 1

"קדימה אנני!!! את תאחרי"
-"קאאאאאט!!! לא טוב לא טוב!! התאורה לא במקום,האיפור לא מתאים, ואת- את גברת צעירה תפסיקי עם האדישות ותכנסי לתפקיד מה עובר עליך היום ?!" ג'וני הבימאי שלי צעק על כולם.
עוד בוקר שיגרתי של חופשת הקיץ.
אז היי, אני קימברליי וילסון בת 17 מבברלי הילס.
אנחנו באמצע צילומים לסידרה הוליוודית חדשה "משפחה חמה ואוהבת", אני משחקת מגיל 5 ומשחק זה החיים שלי..
"קים מה קורה" ג'וני שאל וניכנס לחדרי באתר הצילומים.
"הלכ טוב מה איתך" עניתי בחיוך מזויף..
לא אשקר זאת תקופה קשה, אחותי הקטנה אנבל היא דיסלקטית וזה קושי עצום למשפחה ממוצעת כמו שלנו .אמא היתה שקועה בעבודה ואת אבא שלי פיטרו, הינו במצב כלכלי על הפנים והטיפול אחר אנבל עלה הון.. בגלל הריבים אבא עזב את הבית והתחיל תהליך גרושים.וכל זה בחודש האחרון..
ישלי מזל שזאת חופשת הקיץ,אחרת מזמן היתי מתאבדת ובצדק! השנה השניה בתיכון הולכת להיות קשה ברמות,הלחץ של הבחינות לקולג', הבנים,הבנות, הכל יהיה חדש… עא כן אני עוברת לתיכון חדש יאיי התיכון הכי יקר בבברלי הילס "ווסט בברלי" אדיר חלום חיי!
מבית ספר תמים קתולי ושקט לעבור למקום הכי רועש וצהוב שקיים.
"לא קיים !! התכוונתי מה קורה על הסצנה את פשוט ג' ר' ו' ע' ה' -גרועה! היום" ג'וני צעק בנימה לא מבינה. ג'וני הוא הומוסקסואל. אף פעם לא באמת ראיתי אותו עצבני הוא תמיד צועק אבל אף פעם לא מעצבים. ג'וני כמו אח גדול בשבילי הוא לא האיידול שלי ממש לא.. בזכותו הסתבכתי בבעיות הכי גדולות שלי אבל בכל מקרה אי אפשר עם ג'וני ואי אפשר בלעדיו…
"אני חושבת שאני לא מרגישה כל כך טוב היום" מלמלתי בזמן שהמאפרת תקנה את האיפור.
"לעזעזל עם זה ג'וני בוא נסיים את הצילומים " הגבתי בשנית לאחר שהניח את ידו על מצחי לבדוק אם קיבלתי חום. תאמת? אף פעם לא הברזתי מסט צילומים, גם בימי החופש שלי תמיד היתי באה לעזור פה בהפקה, אף פעם לא התלוננתי שאני עייפה או לא מרגישה טוב, אז כניראה התשובה שלי הפתיעה אותו.
סיימנו את הצילומים להיות ברוח אופטימית..ואירגנתי את דברי כדי לצאת הביתה.
"צריכה טרמפ?" ג'וני שאל ליפני שיצאנו למבול שבחוץ.
"שאני אפספס את זה?" חייכתי אליו.
"תקשיבי.. כל תקופה רעה בסוף עוברת קים קים" ג'וני אמר שניה ליפני שיצאתי מהאוטו.
חייכתי אליו חיוך מפייס ויצאתי.
והינה השיגרה הזאת, אני ניכנסת הביתה אחרי יום צילומים ארוך ומעייף ואמא שלי יושבת עם בקבוק שמפניה מול הטלויזיה רואה דרמה רומנטית עם קופסת ממחטות.
"אמא אולי דיי?!" אמרתי וכיביתי את הטלויזיה.
אנבל במעון סיוע מיוחד עד לסוף חופשת הקיץ.. אז היא מרשה לעצמה.
"תני לי להתאבל על חיי עוד קצת קים זאת היתה שנה קשה" היא מלמלה.
"שנההה?! אלה בסך הכל חודשיים !" צעקתי.
"קים את באמת חושבת שהכל קרה בגלל הכסף?" היא הרימה את קולה.
היתי מופתעת , זאת אומרת היתי בטוחה שהלחץ הככלי זה מה שגרם להורי לריב ..
"לאבא שלך יש אישה אחרת … הוא לא פוטר מהעבודה. הוא הועבר לניו ג'רזי קרוב אליה.. הם הכירו בחופשת האביב ליפני שנתיים כשהינו בטיול 20 שנות הנישואין שלנו" היא צעקה וייבבה בבכי. חיבקתי אותה חזק.. מה עוד יכולתי לעשות? היתי בשוק.
"אבל הכל יהי בסדר עכשיו! אנחנו עוברות לבית קטן יותר הרי אנחנו לא צריכות את הארמון הזה, את תלכי לבצפר חדש , אנבל תחזור, ואני? קיבלתי משרה חדשה והעלאה במשכורת ! הכל הולך להיות פשוט מצוין עכשיו" היא אחזה בכתפיי ואמרה זאת בנימה אופטימית.
פשוט מצויןן חשבתי לעצמי.. בצפר חדש.. מצוין אש עליי .. ואני צינית אם לא הבנתם.