אתה אוהב אותי? פרק 2

"מה?" אני בשוק האח שלי מאוהב בחברה שלי? ולה יש חבר, מה אני עושה ?
" ולפני שאת שואלת אני מאוהב בה חצי שנה. ואני מנסה לשכוח אותה, אז אל תגידי לה!!"
"אוקי"
עליתי למעלה עדיין בשוק, אן ירדה ואמרה "לוח הזמנים ביום הזה הוא ככה: מאחד עד שתיים פותחים מתנות, משתיים עד חמש שופינג לישראל ומחמש עד שש את ואני נמצאות כאן ומה שיהיה זה הפתעה ותקראי לאח שלך."
אוי אן איך אני אקרא לו? כשאת תתנשקי עם זאק מולו?
"ה'תר את נראת כאילו קרה אסון!מה קרה?"
"קרה באמת…" שיט אמרתי את זה בקול.
"מה קרה? ואל תשקרי"
" אנוש תגידי מה היית עושה אם היו מאוהבים בך ויש לך חבר?"
"יש לך חבר? מי זה?"
"תעני פשוט"
"טוב, בתור התחלה הייתי עושה חושבים ורואה אם אני מרגישה משהו לבחור הזה, ואז בודקת אם הרגשות שלי לבן זוג חזקים אם לא אז אני אעזוב אותו ואהיה אם הבחור שמאוהב בי. ה'תר למה שאלת? אני מכירה אותך וזה לא סתם"
יש לי רעיון אדיר לצאת מהמצב הזה.
"אן אני מכירה מישהו שמאוהב בך, בגלל זה"
"מי?" היה לה ניצוץ כזה.
"אני אגיד לך, אבל לא פה ולא עכשיו. אן את אוהבת את זאק?"
היא הרכינה את הראש
"נפרדנו" ופרצה בבכי, מתי היא הספיקה? למה לא ידעתי?
" לא סיפרתי לך כי את עוזבת היום ולא רציתי לחשוב על זה" אוי איזה חברה חמודה. חיברתי אותה ואמרתי אל תדאגי.
~חמש~
אן לקחה אותי ואת אחי לבית שלה. בן ממש התלהב מזה , מעניין מה הוא יחשוב אחרי שאני אסיים עם הרעיון הגאוני הזה.
נכנסנו ובום….
כל בשכבה החברים משפחה מכרים ידידים שכנים כל מי שאנחנו מכירים ואבא שלנו עשה לנו מסיבת פרידה. לא צפיתי את זה והיו גם כאלה שאני לא מכירה. הלכתי לאבא שלי וחיבקתי אותו וגם בן.
"בן ה'תר תכירו את משפחת אזולאי הם גרים בישראל ויהיו שכנים שלנו"
נראים נחמדים. אמא אבא ושני ילדים בת ובן. הבן בגילי והבת בגיל של בן. הבן ממשפחת גרייס נראה דוגמן שיער חום דבש ועינים ירוקות מושלמות.
"הי קוראים לי לידור, רוצה להסתובב?"
"סבבה" יצאנו החוצה וישבנו בשדרה שמחוץ לבית של אן. שוחחנו הוא ממש חמוד. לידור אוהב לטייל ואוהב טבע הייתה לו חברה והיא בגדה בו ואז היגרה לרוסיה, הוא יהיה איתי באותה כיתה ובאותו בניין. איזה מזל יש לי?
" לך היה חבר?"
" לא מישהו חשוב" נתנאל אני מתגעגעת אליו כל יום שעובר ומאז וחושבת למה זה קרה? ירדה לי דמעה ואז ירד מבול של דמעות.
" כנראה שכן. את רוצה לספר? זה עוזר לפרוק"
"טוב… קראו לו נתנאל היינו חברים שנתיים מגיל 13 ועד 15. ואז, קרא אסון ובגללי זה קרה ואז הוא…"
לא הייתי מסוגלת להמשיך ובכיתי עוד ועוד והוא חיבק אותי ושתק.
"את רוצה להמשיך?"
התעשתי "כן, הוא בקומה ובסכנת חיים בגללי…"
"אתה חושב שאני מגעילה נכון? שבגללי בן אדם ימות, אבל זה לא ככה כשיהיה בישראל אני אספר לך אני לא בנויה להמשיך עכשיו."
"טוב, רוצה לשחק משחק?"
"כן" לחשתי, היה קפוא הייתי כחולה מרוב קור.
" קחי את הז'קט זה יחמם אותך. המשחק ככה: אני מספר לך משפט שקר משפט אמת את מנחשת מה שקר מה אמת. אם את צודקת אני עושה מה שאת רוצה ואם אני צודק אז את עושה מה שאני רוצה, ולהפך. טוב?"
"אוקי"