אשת איש – פרק 6
הוא החל לעלות לאט במדרגות, יודע טוב מאוד מה הוא עושה.
ממשיך להביט בה כל העת שהוא עובר אותה עד מאחורי גבה. הוא פרש את ידו לרוחב המשענת של הכיסא, התכופף אליה ולחש באוזנה בחיוך "תדלקת?".
היא לא ציפתה לשאלה כזאת בנלית וצינית. עיניה נפערו לרווחה, ומבטה נתקע על רחבת הריקודים, כשבראש היא מריצה תשובות מתוחכמות,מתלבטת במה לבחור, כדי לענות למופרע הזה, נכון לעכשיו : כבר בעלה.
בעוד זה קורה הוא כבר הקדים אותה בעוד צעד במשחק. כוס המשקה המשקר שלו הוצגה לפתע בהינף יד למולה, וקטעה לה את חוט המחשבה.
"מיץ גיבורים" הוא אמר "שיהיה לך אומץ ללילה" וקרב את הכוס אל פיה.
אוי לא – הלילה !!!
שום דבר לא הכין אותה למתרחש שם, בחדר המיטות.
היא הייתה עסוקה כל החודש בתכניות מטופשות לביטול החתונה, שהבריזה משיעורי הרבנית שהוריה קבעו לה על מנת שתדריך אותה.
וכל זה כדי 'לגנוב' כמה שיותר זמן עם הילה – ולשווא.
סיוטים רצו לה במחשבות על זה בזמן שהיא, בלי לשים לב, לוגמת עוד ועוד מהכוס.
"ילדה טובה" הוא חייך והסתכל על הכוס הריקה.
הוא עבר לעמוד מולה, וירד 'לישיבת צפרדע' לאזן את הגובה ביניהם.
"תקשיבי, אני רוצה שנדבר קצת בחוץ בשקט. רק אני ואת" הוא הרים מבט להילה, המגוננת הצמודה שלה.
בת אל הסתכלה עליו, לתוך העיניים, כמו שקרה מתחת לחופה, שכ"כ הרטיט אותו. היא לא הוציאה מילה מהפה, רק סימנה לו עם הראש לשלילה.
"נו בואי" הוא התרומם חסר סבלנות והושיט לה את ידו "קדימה".
"לא רוצה! מה לא הבנת?! היא-לא-רוצה!" תקפה אותו הילה בשאגות, מדגישה לו כל מילה.
הוא שוב חייך, כמי שלא יודע להפסיד, הנהן עם הראש ואמר "אין בעיה, הכל בסדר" ואז התקרב לבת אל "אני אנסה שוב מאוחר יותר".
הוא ירד מהבמה הקטנה, והסתובב שוב לעברן, כאילו נזכר "אל תשכחי לתדלק" הוא צחק והרים את הכוס הריקה.
תגובות (0)