אשת איש – פרק 2

המחשבה שהוא כאן – כ"כ קרוב, בביתה שלה, והיא אינה יכולה לראות אותו או לשמוע מה מדברים שם כל המבוגרים בסלון פשוט שיגעה אותה.
גם להילה היה אסור לשבת איתם בסלון אבל לעבור 'לקחת להן לחדר משהו לשתות' היה אפשר.
בת אל לעומת זאת, הייתה ממש כלואה בחדרה. שמא תיראה את בטעות את החתן המיועד.
במבט חטוף הילה סרקה את היושבים בסלון. היא זיהתה את אמא שלה: שהיא אחותה של לאה, לאה ומאיר: ההורים של בת אל, שירה אחותה הגדולה של בת אל, שבאה במיוחד, היא כמובן כבר נשואה, בת 27 עם ילד אחד ועוד אחד בבטן כבר שלושה חודשים.
היא ראתה זוג מבוגרים: בטח ההורים שלו ועוד גבר מבוגר שאולי הוא הרב שלהם או הדוד או סתם חבר. אבל איפה החתן??
הן ידעו בבירור שהוא הגיעה, הן אפילו קלטו את השם שלו,יקיר, כשהוריו הציגו אותו בכניסתם לבית.
הילה החליטה לחפש אותו, היא התקדמה עם השתייה לכיוון החדר וחתכה בשקט מהיציאה האחורית לחצר.
"חכה תראה מה אני יעשה להם" היא שמעה קול של גבר והשיחה המשיכה.
"מה אתה מחפש נקמה? פשוט תגיד להם שאתה לא מוכן להתחתן. זה החיים שלך בסופו של דבר" למשמע דברים אלה נעתקה ממנה נשימתה והיא השמה את כל תשומת ליבה שלא לפספס אפילו מילה, מתפללת שבת אל לא תעשה שטות ותצא לחפש אותה בעקבות היעדרותה המוגזמת.
"אני לא יכול אתה לא מבין, תראה איפה אני- בבית של הכלה שלי לעתיד! עד כדי כך הם רציניים הפעם. ב 5\20 האירוע אתה קולט?! כבר יש תאריך לכל הרוחות"
"אז לא בא בחשבון לבטל את החתונה, מה אתה כן תעשה?"
"אני יאמלל אותם" יקיר אמר ולאחר מכן השתררו כמה שניות של שתיקה ומתן, חברו הטוב ביותר, הסתכל עליו מחכה שימשיך.
יקיר הדליק סיגריה בעצבים והמשיך "הם מביאים אותי לנישואים- אני אביא את הנישואים האלה לגירושים, אתה רואה אני אפילו לא מתאמץ למצוא חן בעיניי ההורים שלה. עזוב זה רק ההתחלה חבל לך על הזמן אני אגמור לבת הבתולה החסודה שלהם בחוץ היא לא תבין מה מקולקל אצלה שהיא לא נכנסת להיריון. אני ממשיך בחיים שלי כרגיל לא מעניין אותי, הם מתכננים וסוגרים הכל ביניהם.. שרק יעמדו במקומי מתחת לחופה וזהו, עזוב אחי בוא בוא נעוף מפה". הילה שמעה אותם מתקרבים ונכנסה פנימה במהירות.
היא נעמדה אדומה, נפוחה ודומעת בפתח הדלת של חדרה של בת אל.
"מה קרה?" בת אל רצה אליה, שחררה מידיה את השתייה והושיבה אותה על המיטה.
"עד כדי כך מכוער? זקן? מה?"
"לא ראיתי אותו" סיננה הילה מצליחה בקושי לדבר.
גם הלילה הזה נהפך ללילה לבן לשתי הבנות, גם הוא גדוש בדיבורים על החתן, החתונה וחיי הנישואים. אך הפעם הוא היה גדוש גם בדמעות, כ"כ הרבה דמעות.