אשת איש – פרק 1

תמיד אמרו עליה שהיא יפה, היא לעומת זאת לא ראתה את זה.
לדעתה בחורה יפה צריכה קודם כל להיות בעלת שיער בלונדיני או לכל הפחות שטני ועיניים בהירות, היא הייתה מעדיפה צבע ירוק.
לה לא היה לא את זה ולא את זה.
שיער חום כהה ארוך חלק ועיניים תואמות, גוון בהיר צהבהב, שפתיים עבות שכאשר היא סוגרת אותן הן נוטות כלפי מטה, כמו סמיילי עצוב שגרמו לה להיראות עצובה גם אם סתם הייתה פשוט שותקת.. וזה היה קורה הרבה, במגזר הדתי הגבר נותן לרוב את המילה האחרונה. ואם את הבת הקטנה שלו בכלל עדיף שלא תפצי את פיך לוויכוח.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
הוא בהחלט גבר נאה! לכל הדעות – והוא גם ידע את זה, מה שהביא אותו להיות גבר דתי-מבוסס,משום שבגיל 32 הוא כבר הספיק לפתח לעצמו קריירה בתחום הנדל"ן.
שמעתם מה אמרתי?! 32 !!
בגיל הזה להיות הבן הרווק של ההורים שלו כבר היה בלתי נסבל.

"מצאנו לך כלה" אמרה מיכל אמו.
"אה עוד אחת" זרק בלגלוג תוך כדי שחיפש במקרר הגדוש תבשילים של בית הוריו מה לאכול.
"ה-אחת" אמרה נחרצות ונעצה עיניים נחושות בנפתלי בעלה שישב מאחורי השולחן שצמוד למזנון ספרי הקודש המפואר בפינה של הסלון.
"מה כ"כ מיוחד בה?" שאל
"שהפעם זה סגור"
"מה סגור?!" הוא הרים את קולו, חדל מלמלא את הצלחת והתקרב עד שנעמד מולה והמשיך "אתם אל תתערבו לי בחיים, אנחנו לא בימי הביניים שתשדכו לי איזה בחורה מאחורי הגב"
"ימי הביניים?? זה מה שיש לך להגיד לי להגנתך, מזל טוב יקיר, לפני חודש וחצי חגגנו לך 32. בגיל הזה אני לא מחכה לרשותך לשדך לך בחורה ובטח לא מחכה שתמצא אחת בעצמך".
"מה זה סגור?" הוא שאל
"מה הכוונה מה זה סגור?" החזירה לו בשאלה, קצת המומה שזה מה שיש לו להגיד אחרי כל ההרצה ש'דפקה' לו.
"אני מכיר אותה או את ההורים שלה?"
"לא, אבל גם אנחנו לא הכרנו אותם, הרב של בית הכנסת סידר בינינו פגישה. הם אנשים צנועים ויראי שמיים. הם גם בעד לחתן מוקדם לפני שמתפזרים לכל הכיוונים" ברגע זה היא הרימה עליו את גבותיה כמסמנת לו שמדובר בו והמשיכה "הם קצת נחרדו מהגיל שלך, תדע לך שזה לא פשוט לשכנע הורים להפקיד בידך את הבת שלהם, אתה מסמל גבר מתפרפר ולא יציב.. אבל למזלנו הפעם זה הצליח, ולשאלתך כמה זה סגור- כבר יש תאריך" זרקה תוך כדי שהיא מתקדמת לעמוד ליד אביו, כאילו מבקשת את הגנתו.
"למה את יודעת בכלל מה הטעם שלי בבנות? ואם היא לא יפה בעיניי? איך היא נראית?"
"שיער שחור עיניים שחורות, רגיל לגמרי, מה זה איך היא נראית" כאן היא באמת התחילה להתעצבן והוא קלט את זה, הוא במיוחד קלט את הזדקפותו של אביו בתוך כיסא המנהלים שלו שסימן לו שפה נגמר הוויכוח. הוויכוח הכי ארוך שהיה לו בנושא זה עם הוריו כי כמה שהוא היה ילד בעייתי בנושא בנות ובילויים.. יש גבול בחינוך הדתי לכמה שאפשר להמרות את פיהם של הוריך.
* * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * * *
""טוב אז ככה" פתחה בחיוך ערמומי לעבר בעלה, לאה, אמה של של בת אל, בזמן שהם סעדו יחד את ארוחת הערב "מצאנו לך שידוך".
"באמת??" עיניה נצצו למשמע הבשורה המשמחת.
כבר 5 בנות מהשכבה שלה באולפנה התחתנו והיא ראתה באיזה כבוד הן מסתובבות במסדרונות בית הספר עם כיסוי הראש, וכל המורות סביבן לוקחות אותן לשיחות אישיות ומייעצות להן בדברים של נשים-גברים.
תכף נגמרת שנת הלימודים האחרונה וכל המורות ומסדרונות בית הספר יישארו מאחור. בת אל לא חלמה שתתחתן עד סוף שנה, וגם לא אחרי זה. לא כ"כ מהר לפחות, היא חששה מעניין הדייטים, היא ידעה שסירוב מגבר אחד עלול לעלות לה במעט הביטחון העצמי שעוד נותר לה.
היא הדיחה את הכלים הכי מהר שיכלה והכוסות כמעט נשמטו לה מהיד ומצאו את סופן.
היא לא יכלה לחכות לספר את הבשורה להילה- בת דודתה מצד האמא, והחברה הכי טובה שלה. שתיהן למדו באותה אולפנה ושתיהן חלמו להתחתן עוד לפני טקס הסיום, אך אצל הילה היה ברור שזה לא ייקרה, משום שהוריה העדיפו שתסיים תחילה את התיכון, תירשם לאיזו מדרשה, ואז.
"אני הולכת להילה, אני כבר אישן אצלה" צעקה מחדרה תוך כדי שהיא מארגנת לה במרץ תיק.
היא ידעה שהלילה הזה יהיה לילה לבן מלא בדמיונות וניחושים על איך הכל ייראה- החתן, החתונה, חיי הנישואים, כמה ילדים? איזה רהיטים?
איך שזה לא יהיה, מהעיניים של בת אל הלילה- הכל נראה ורוד.
אולי היה עדיף אילו היה נשאר ככה, ולא הייתה שולחת בת אל את הילה ל'משימת ריגול' אחרי החתן המיועד.