אני יודע

"את עושה את זה בכוונה"
הוא אמר ובקולו הייתה נימה ילדותית.
"אני עושה את מה?" שאלתי בתמימות,
אך לא יכולתי להתאפק וחייכתי.
"את יודעת טוב מאוד מה את עשית"
הוא אמר בקול מאשים.
"אל תגיד לי שאתה כועס עליי"
אמרת לו ונתתי לו דחיפה קטנה.
"נו, קדימה, אתה יודע שאתה לא רוצה לכעוס עליי"
אמרתי לו וחייכתי.
"האמת שאני רוצה"הוא אמר והסתובב ממני.
"אבל?"אם יש משהו שלמדתי, הוא שתמיד יש אבל.
"אבל אני לא יכול" הוא אמר והסתובב אלי.
לא אמרתי דבר, רק הושטתי את ידיי לעברו.
"הפסקת אש?" שאלתי אותו.
"למה לא?" הוא אמר וחיבק אותי.
"טוב, אולי בעוד דקה"הוא אמר ולפני ששאלתי לפשר העניין,
הוא תפס אותי ודגדג אותי.
"אתה-" התחלתי להגיד אך לא הצלחתי.
"אתה יודע-" ניסיתי בשנית, גם זה לא היה ניסיון מי יודע מה מוצלח.
"אתה יודע שאני רגישה לדגדוגים" אמרתי בין פרצי הצחוק.
"אני יודע"