אני רוצה
שי,את בטח יודעת כמה כאב לי באותו הערב כמה רציתי להכות בעצמי שוב ושוב ולא להרפות מהכאב.שלרגע לא אשכח איזה בן אדם אני.שי, אני מבטיח לך שרציתי כל כך להכאיב לעצמי להכאיב לעצמי כמו שהכאבתי לך.אין לך מושג כמה רעדתי כמה שיתקתי משהו בנפש שלי.אבל להכות לא הצלחתי,הגוף התנגד לי כמו תמיד.את מבינה?אני רציתי כל כך.
שי אני בוכה פה,אני נשבע לך אני בוכה אני בוכה ומיילל כמוך,כמוך בדיוק.
וזה מזכיר לי את המבטים שהבטתי בך שבכית כמה זה לא עשה לי כלום,זה רק נתן לי תחושה טובה,שהינה מישהו אוהב אותי ואני לא אותו סוף סוף משהו שונה מהרגיל.ובמקום לחבק אותך לחבק את הגוף הצנום שלך שמילל לי מול העיניים אני שתקתי ורק הסתכלתי עלייך כמו כלב שבוכה אל מישהו שהוא לא הבעלים שלו.
שי,אני רוצה לדעת,רוצה לשמוע הכל.עליי.עלייך.על הכל בתקופה הזאת.אני רוצה להצטער.אני רוצה להתאבל.אני רוצה לדעת.כל כך.
תגובות (5)
את מדהימה כתמיד. נדמה לי או שהסוף פתוח מדי? אולי – הכל? או שהתחלק לי השכל
מהמם! גרמת לי להתרגש רק מתיאור התחושות. גרמת לי לדמיין לעצמי את הסיפור הכולל, לפסול את מה שחשבתי ולהעלות רעיונות חדשים למה שקרה. סיקרנת אותי. קטע נפלא!
אופק_7 הוציאה לי את המילים מהפה
*הוציא/ה
תודה רבה!