"אני נישבע לך,אני נישבע לך שאתן לך את חיי…",פרק 18 + 19
מנקודת המבט של רון
יצאתי מאיזה מועדון,הייתי במסיבה עם חברים,לפתע הבחנתי בנערה שהייתה מוכרת לי
"אוראל..?",שאלתי שזהיתי אותה
"רון?,מה אתה עושה פה",שאלה
"השאלה חוזרת אליך,מה את מסתובבת בשכונה הכי מסוכנת בעיר לבד?",שאלתי אותה
"מותר לי..",חייכה
"את רוצה שאני החזיר אותך?",שאלתי
היא חשבה לעצמה רגע ואז הנהנה
"תקשיבי אני מצטער על הפעם האחרונה…",התחלתי לומר
"אני שכחתי את זה…אם תרצה לספר לי תספר",אמרה אחרי שתיקה קצרה
לפתע הרגשתי שעוקבים אחרינו,תפסתי את ידה של אוראל והיא לא הבינה
"תשארי קרובה אלי..",לחשתי לה
יריה נשמעה לידנו ואז ירו לעבר האוטו שלידנו,דחפתי את אוראל שלא תיפגע מכל היריות
ואז התכופפתי איתה,נעשענו מאחורי קיר
"רון מה נסגר?",שאלה בלחץ
"שש!",השתקתי אותה מיד כששמעתי מישהו מתקרב
"תשארי פה",אמרתי לה והקמתי
הוצאתי את הנשק שלי מאחור,והתחבאתי מאחורי הקיר השני,במהירות תפסתי את זה שעקב אחרי והפלתי אותו,הוא מיד נלחם והרובה שלו עף לצד השני
הוא נתן לי אגרוף ונפלתי בצד השני,הפעם הוא היה מעלי וחנק אותי,לא הצלחתי לפחות להגן על עצמי,הרגשתי אך אני מתחיל לאבד אוויר
לפתע יריה נשמע ולאט הבחור שחרר אותי ונפל בצד השני,ראיתי את אוראל מחזיקה את הרובה שלו ויורה בו,כשהיא שמה לב שנפצע היא זרקה את הנשק בבהלה ורעדה,בדקתי את הבחור חי אבל הוא היה מת
"אוראל…תסתכלי עלי!",קמתי במהירות אליה וסבבתי שלא תראה אותו
"אנ…אני ה..רג..תי או..תו",גמגמה וקולה רעד
"את הצלת אותי!",ניסתי להרגיע אותה
"רון הרגתי אותו אבל!",צעקה בבכי
חיבקתי אותה חזק והרגעתי אותה,אחרי כמה התקשרתי לאבא שלי שישלח כמה אנשים לקחת את הגופה
חזרתי לבית עם אוראל כשהיא עדיין הייתה בשוק
"אוראל!",נועה נלחצה ורצה לעברה,היא חיבקה אותה והסתכלה עלי מעבר כתפה
עשיתי לה פרצוף של אחר כך ועליתי,הייתי גמור מת מהיום הזה!
התקלחתי במהירות ואז יצאתי,עברתי ליד חדרה של נועה ושמעתי את אוראל מדברת
מנקודת המבט של נועה
אחרי שרון עלה לחדרו,עליתי עם אוראל לחדרי,היא הייתה עדיין בשוק
"אוראל…",שברתי את השתיקה
"נועה…אני רוצחת",אמרה לי בקול רועד
"את לא…זה רק הגנה",אמרתי לה
מצחיק שלפני כמה חודשים אני התנהגתי ככה כשיריתי בפעם הראשונה…
"כל כך פחדתי שהוא יהרוג את רון,הכל היה פתאום מהיר,בחיים לא נגעתי בדבר!",בכתה
"אוראל די…את צריכה לפחות להגיד לעצמך שזאת הייתה רק הגנה,את הצלת את רון!",אמרתי לה
רון עמד בפתח חדרי והסתכל עלינו
"תקשיבי אני מציעה לך עכשיו,תתקלחי,תנקי קצת את עצמך מהיום הזה ותישני..",אמרתי לה והיא הנהנה
"אבל אני לא יכולה לחזור לבית שלי…", אמרה לי
"את תיהיה אצלנו,כמה שתרצי את תשארי פה",אמרתי לה והיא חייכה חיוך קטן ומאולץ
סגרתי את הדלת של חדרי וירדתי,הבנים ישבו ודיברו
"לא הספקתי לשאול אותו מאיפה הוא בא,הייתי קצת עסוק בלהיחנק",רון אמר לאבא שלי כשהוא חצי יושב על השולחן
שלבתי את ידי והתיישבתי ליד שון
"מה נעשה לגבי אוראל?",שאל רון
"אין ברירה מלהכניס אותה לזה…נועה מה את אומרת?",אבא שלי שאל אותי וכולם הסתכלו עלי
שוב שקעתי במחשבות שלי עד שאבא שלי העיר אותי
"אה…זה מסוכן מידי",אמרתי
"מה מסוכן בזה בידיוק?,תחשבי על זה נועה אם היא יודעת היא תבין שהיא לא הרגה אותו סתם!,החיים שלה יהרסו אם ככה היא תמשיך",רון אמר
"זה מטומטם שהיא תכנס לזה!,זה יחמיר את המצב!",התעצבנתי
"ואוי אני לא מבין אותך!,את כזאת אגואיסטית לפעמים!",צעק עלי
"מה אוגאיסטית בזה בידיוק שאני דואגת לה!,החיים של כולנו גם ככה הרוסים,ואם כבר מדברים אל אגואיסת תדבר על שם עצמך!",התעצבנתי
"לפעמים אני שואל עם אביאל לא עזב בגללך",אמר ופה הוא נגע בנקודה הכי רגישה אצלי
"שיט…נועה אני מצטער..",אמר בקול מצטער
"עזוב!,תחסוך מימני",אמרתי לו והתקדמתי ליציאה
"נועה…",טל קרא לי אבל יצאתי מהבית כשדמעות זלגו מעיני,הוא צודק!,אביאל עזב בגללי ואולי אני כן אגואיסטית,אני רק חושבת על עצמי מכל זה!
מנקודת המבט של רון
"אתה לפעמים כזה מפגר רון!",טל אמר לי וקם,
הוא יצא אחרי נועה וסגר את הדלת
מה עבר בכלל להגיד לה את זה!,אני מפגר!
עליתי לחדר של נועה לבדוק אך אוראל,והיא בידיוק הייתה בטלפון
"כן אמא..אני אצל נועה אל תדאגי",אמרה ושמעתי את הקול שלה שמת להישבר
"גם אני..ביי",אמרה וניתקה
דפקתי בדלת והיא הסתובבה
"היי…אך את?",שאלתי אותה
"קצת יותר טוב…",התיישבה על המיטה והסתכלה עלי
אין ברירה מלשתף אותה בכל זה,היא גם ככה מעכשיו בסכנה!
"אוראל…את צריכה לדעת משהו…",אמרתי והתחלתי לספר לה
מנקודת המבט של נועה
הסתובבתי,שוב שקועה במחשבות על אביאל,אני כל כך מתגעגעת אליו…
"הגורל אוהב אותנו אני חושב…",שמעתי קול והרמתי את ראשי,זה היה מאיר
לפני כמה ימים התחלנו להכיר ולדבר,הוא בחור חמוד.
"היי..",חייכתי מופתעת
"היי…שמח לראות עליך חיוך",אמר לי
"מה?..מה אתה עושה כאן?",שאלתי אותו
"סתם,התחשק לי לנשום אוויר",אמר לי,הנהנתי כמבינה וחזרתי לשתיקה
"לא באלך נלך לאיזשהו מקום?",שאל
"אני סתם יצאתי עכשיו…האחים שלי בטח כבר מתחילים לדאוג",אמרתי
"נו כמה דקות,לא הרבה זמן",התעקש
"אני חייבת לחזור…",אמרתי
"טוב…לא אוקיי,הבנתי",אמר בקול קצת מבואס,כשאני חושבת על זה אני חייבת קצת להשתחרר.
"טוב אבל לא הרבה זמן…",אמרתי לו בחיוך והוא חייך גם,ואז הלכנו ביחד ויצאנו מהפארק….
מנקודת המבט של אביאל
"אבי…אני סיימתי",ג'ני אמרה לי בקול עייף
"טוב לילה טוב ג'ני",אמרתי לה בחיוך קטן
"אבל לא נעים לי להשאיר אותך לבד…",אמר שניה לפני שיצאה,היא התקרבה אלי
"לא נמאס לך כל היום לעבוד?",שאלה אותי וישבה מולי על הבר
"זה לא כאילו שיש לי הרבה מה לעשות..",אמרתי לה
"זאת חברה שלך..",היא הוציא תמונה מהכיס של הג'קט שלי,התמונה של נועה,זה שאמיר הביא לי…
"אה…זה מסובך",אמרתי לה
כל כך התגעגעתי לנועה,לריח הממכר שלה,והטעם של שפתיה,היא הייתה כל כך חסרה לי,אבל הייתי חייב לתפוס ממנה מרחק…
"טוב אולי נלך לאיזשהו מקום?",הציע
"טוב גם ככה סיימתי",אמרתי ודחפתי את התמונה לכיס
יצאנו מהבר,ונעלתי אותו,הייתי קודם חייב מקלחת אז הלכנו קודם לבית שלי
"דירה נחמדה יש לך",חייכה
"תרגישי פה בבית",אמרתי לה בחיוך
יצאתי מהמקלחת והתלבשתי במהירות
קיבלתי איזה חמש הודעות קוליות,אז שמעתי אותן
כמו תמיד חלקם מנועה,ואחד מצ'ארלי,ההודעה האחרונה הייתה ממאיר
"היי אח קטן,אתה חייב לשמוע סיפור כי זה הולך לענין אותך…",רציתי לנתק אבל הרגשתי חייב לשמוע
"באמצע שום מקום פגשתי נערה מדהימה,היא כזאת יפיפיה האמת…",הוא התחיל לספר וכבר הרגשתי שזה מסריח
"הכרנו ,ודיברנו,לא הייתי צריך לעשות הרבה מאמצים כדי להשיג אותה…נועה מדהימה",אמר לי וכל העצבים עלו לי
חתיכת בן כלב!
"מקווה שתבוא לטקס ההללוויה שלה לפחות…אתה חייב לה",גיחך
"ביי אח קטן",אמר וניתק
נעשנתי על השולחן,וחשבתי לעצמי אני לא יכול לתת לזה לקרות!, אני לא יכול לתת למאיר לגעת בה!
תגובות (3)
אהאהאהאהאהאה אביאלללל טוס לנועה!
מאיר יא כלב בן כלב הלוואי תמות יואווו!,נועה תברחיייייי הלוואי שמישהו יעצור את זה!
!טללללל לךךךךךךךך תציל את נועה
נוווו תמשיכי בבקשה ממך אני במתח פליז פליזזז
תמשיכי מושלם:)
תמשיכיי