"אני נישבע לך,אני נישבע לך שאתן לך את חיי…",פרק 14
מנקודת המבט של אביאל
"מה עם טל?",צ'ארלי שאל כשנעשן על האוטו
"הוא אמר שהוא בדרך…",שון אמר,לפי הקול שלו זה היה נישמע שהוא לחוץ
זרקתי מבט לעבר האוטו רון ישב עם נועה
מנקודת המבט של נועה
ראיתי הכל מטושטש,כל הגוף כאב לי והרגשתי את הרעל חודר לגופי והורג כל דבר קטן…
"רון…תגיד לאבא לעזוב..",התחלתי לומר בקול חלש אבל כשהוא הבין הוא השתיק אותי
"תפסיקי לדבר שטויות,אבא לא יעזוב כלום",אמר לי
ראיתי את האוטו של טל חונה מולנו,הוא יצאה מהאוטו וראיתי שהוא קצת שיכור
"באמת טל?,להביא לך מדליה,אין סיכוי שאתה כאן כשאתה שיכור",אבא שלי אמר בכעס
"מה זה יהיה משנה?,גם ככה אחד מאיתנו ימות",אמר,הוא זרק מבט לעברנו והמבט שלו השתנה למודאג
"למה הבאתם אותה לפה?,זה יהרוג אותה יותר מהר",התעצבן
"אני כבר בא…",רון לחש לי וקם
לא היה לי תכוח לזוז אבל הייתי חייבת
"לא באלך להרגיע קצת תעצבים שלך?,ההתנהגות שלך לא תציל את נועה",רון אמר לו
לפתע איזה חמישה מכוניות חנו בחריקה מולנו,כולם התיישרו ורון סגר את הדלת של האוטו במהירות,נועל את האוטו כשאני בתוך
כולם ניהיו רצינים ומודאגים,ראיתי איזה איש מבוגר כזה,היה לו פרצוף שכדי לא להסתבך איתו,צלקות בין העין לאף,להסתכל עליו עשתה לי צמרמורת
הצלחתי לישמוע אותם מדברים
"כמה טוב לראות אותך צ'ארלי",האיש הזה אמר לו
"קרלו לא השתנת,אותו אחד..",אבא שלי אמר לו
אביאל עמד עם הבנים מאחורי אבי,כולם היו מתוחים ולחוצים
"אני חושב שיש לך משהו שאני רוצה..",אבא שלי אמר
"אתה חושב נכון,עשית בשכל לבוא לכאן…",אמר לו
"קדימה תדבר עכשיו…הבת שלי יותר חשובה מהחיים העלובים שלך",אבא שלי התעצבן אליו
"אני מוכן להודות שאני אוהב לראות אותך סובל,אתה נראה עלוב ומגוחך ככה",גיחך הקרלו הזה
כמה בחורים יצאו מהג'יפ השחור ואחד מהם החזיק מזוודה
"תן אתה עכשיו ואני שלך…",אבא שלי התעצבן אליו
לרגע לא יכלתי,העדפתי למות,לא הייתי מוכנה שאבא שלי ימות בגללי…
ניסיתי לקום,הראייה שלי הייתה מטושטשת,והגוף שלי כאב כל כך
התקרבתי למושב הקדמי,קירבתי את היד בכל כוחי מנסה להגיע למפתח
"דיגו,תתקרב…",קרלו אמר לאיזה בחור,הוא היה דומה לו ולפי השם שלו נחשתי שזה הבן שלו.
הבחור התקרב,הוא כמו כולם נראה מתוך ולחוץ,הוא נראה צעיר,לפחות בגיל של רון.
"דיגו עצור!",לפתע קרלו הזה צעק ורון הספיק לתפוס אותו ולכוון אליו רובה
"שון כך את זה ורוץ לנועה!",צעק רון וזרק את המזוודה הזאת לעבר שון
ברגע ששון ניסה לרוץ ירה נשמעה ושון נפל
"שון!",הצלחתי לצעוק והם שמעו אותי
"פשי…הבת היפה שלך גם הגיע",קרלו חייך
טל ניסה להגיע לשון אבל קרלו עצר אותו כשהוא מכוון רובה לעברו,אבא שלי הסתכל על שון מודאג
"טוב תירגע…תעזוב תילדים שלי",אבא שלי צעק אליו
קרלו צחק ונהנה מרק לראות את זה,הוא הנהן וכיוון את הרובה
טל הגיע לשון ועזר לו,הגעתי למפתח סוף סוף והצלחתי לפתוח את האוטו
יצאתי מהאוטו בזהירות מבלי שיראו אותי,כולם היו מרוכזים באבי ובקרלו
זחלתי על הרצפה,למזלי ראיתי את הרובה של דיגו על הרצפה,תפסתי בזהירות,הוא היה כבד
"תגיד שלום יפה למשפחה האוהבה שלך צ'ארלי",אמר קרלו
הוא כמעט לחץ על הידית של הרובה אבל הצלחתי ללחוץ קודם,לא התכוונתי להרוג אותו,כיוונתי לעבר הרגל שלו,לחצתי מיד ועצמתי את עיני בכוח,יריה נשמע ופחדתי לגלות שהוא הרג את אבא שלי
פתחתי את עייני,כולם לרגע היו בהלם,ראיתי את קרלו שוכב על הרצפה והרגל שלו מדממת
"חתיכת בני כלבים!",צעק מכאב
כולם הסתובבו אלי,זרקתי מהר את הרובה והתרחקתי מימנו,נבהלתי שבפעם הראשונה שלי השתמשתי בדבר הזה.
רון לא הספיק לעצור לפני שדיגו העיף לו בעיטה בבטן והשתחרר ממנו,רון במהירות התיישר למרות שכאב לו ונתן לו בעיטה ברגל,אבא שלי התקרב לקרלו והעיף את הרובה שהיה לידו
הוא הוציא את הרובה שלו וכיוון לעברו,אביאל הספיק להגיע אלי ועזר לי לקום,נעשנתי עליו והרגשתי חלשה יותר,טל שהרגיע את הדימום של שון ועזר לו לקום מיהר אלי עם התיק והוציא איזה חומר עם מזרק,הרגשתי עוד יותר כאב שהפיל אותי,ואביאל לא הספיק לתפוס אותי
"נועה!",צעק ושניהם התקרבו אלי,הרגשתי את הרעל מגיע לגרוני וחונק אותי
טל היה לחוץ מידי ורעד כולו
"תביא את זה",אביאל אמר לו בלחץ וחטף את המזרק
אביאל במהירות הזריק לי את החומר הזה לגרון,אבל הרגשתי נחנקת מידי,הרגשתי את הגוף שלי משתחרר ואך עיני נעצמו…
תגובות (5)
תמשיכי מושלם:)
תמשיכי ובבקשה תעשי שהיא תינצל ולא תמות
אמאא לאאא תמשיכי בבקשה ממך!!
שנועה לא תמות אל תפרידי בין אביאל לנועה
זה מושלמי!!!
מסכן קטן שליי שון!!,אל תפגעי בהאהוביי שליי
דייי אני מכורה לסיפור הזה מתחננת תמשיכייייי
טוב הרגע שליי לחפור הגיע!!! אני לא יכולה לחכות תמשיכיייי פלייז
תמשיכיי היום זאת התגובה החמישיתת