אני מתגעגעת אליך

אמצע הלילה.. יושבת וחושבת כמה קשה לי מאז שהלכת, כי כשהלכת, השמחת חיים שלי הלכה איתך, ומאז? כלום לא אותו דבר, לא בלעדייך, לא כשאתה איתה. הכל פתאום נראה לי כל כך ריק, איך תמיד אני לא מעריכה כלום, ועכשיו אני כותבת עוד מכתב ריק, אתה יודע למה ריק? כי אתה לא תקרא אותו, כי הפריקת רגשות הזאת לא תחזיר לי אותך. ועכשיו כשאתה כבר לא חלק מהחיים שלי ואני לא משלך, אתה פתאום כל כך חסר לי, איך הייתי מאושרת איתך, חבל שלא ידעתי שהאושר זמני אם לא נלחמים עליו, לא נלחמתי עליך, הייתי טיפשה ואגואיסטית, נתתי לך ללכת בלי למצמץ ופתאום אני מבינה שהיית בכל מקום, אתה היית המשענת שלי, זה שהייתי יכולה לסמוך עליו זה שנתן לי ביטחון בלי להתאמץ, זה שהעניק לי כל כך הרבה דברים, שאף אחד אחר לא הצליח, הראשון שאני לא מפסיקה לבכות עליו.
אז מה איתך? איך אתה מרגיש בתקופה האחרונה? איך עם החברה החדשה שלך? אתה אוהב אותה? אתה מתגעגע אלי? אתה זוכר אותי? הלכת והשארת לי רק את הזכרונות של שנינו, זה לא הוגן, אני מתגעגעת אליך אני רוצה שתחזור, אני רוצה אותך איתי, לא איתה, בבקשה תחזור..