אני מתגעגעת אלייך

אני מתגעגעת אלייך. אני מתגעגעת ללילות איתך, לרגעים שהיינו נכנסים למיטה והנשימות שלך מיד נהפכו לכבדות. לרגעים האלה שהייתי כל כך עייפה, אבל עדיין הייתי נשארת עדרה עוד דקה קצרה, רק כדי לראות איך אתה נרדם עם חיוך על השפתיים ומבט כזה שלו, כמו מלאך קטן.

אני מתגעגעת לחיבוקים שלך, שכל אחד היה יותר מוחץ מהקודם. איך היית חונק אותי כל כך חזק עד שהרגשנו ביחד כאחד. עד שהייתי מאבדת כל תחושה בגוף שלי, שוכחת איך להפעיל אותו ואיך בכלל נושמים. אני מתגעגעת לריח שלך שהיה בשבילי כמו סם, הייתי מכורה אליו, ואלייך.

אני מתגעגעת לחיוך שלך, שהיה מהפנט כל אחד. לצחוק הממכר שגרם לכל מי שסביבך מיד לצחוק, לא משנה איך הוא באמת מרגיש מבפנים. לשפתיים שלך, שלא יכולתי להפסיק להסתכל עליהן כל פעם שהיינו ביחד, והכי אני מתגעגעת לעיניים שלך, שהיו בשבילי כמו נתיב קטן של אור, כמו פיסת שמיים פרטית שלי. אני מתגעגעת לכל סנטימטר בגוף שלך.

אני מתגעגעת למחשבות הסודיות המשותפות שלנו, לפנטזיות המוזרות שלנו ולשיחות ההזויות בשלוש לפנות בוקר. למבטים שהיו גורמים לי להחסיר פעימה ולחיוכים החצי מאושרים חצי סודיים.

אני מתגעגעת לחלק מהלב שלי שפשוט נשאר אצלך ברגע שהלכת והחליט שזה עדיין לא הזמן לחזור. ובינתיים אצלי בלב יש חור ענק שפשוט מסרב להתמלא מחדש. הלב שלי נשאר פצוע, הוא עדיין מדמם. שום דבר לא יכול להחזיר אותו לקדמותו, אפילו החלק שנשאר אצלך לא יכול לתקן אותו. אני מתגעגעת לכל כולך. לכל מה שהיינו. ליותר מידי דברים שקשורים בי ובך. הגעגוע הזה ארוך ותמידי מידי; הוא לא נפסק. אין בי שום כעס, שנאה או אכזבה. כל מה שנשאר זה געגוע שמסרב לחלוף.

יש כאלה שאומרים שיש כמה שלבים אחרי פרידה ויש כאלה שאומרים שזה תלוי באדם. אני אומרת שכל עוד יש געגוע, זה עדיין יכאב. כי אם יש געגוע, אז הייתה אהבה. ואם הייתה אהבה והיא נגמרה, אז זה כואב. רוב בני האדם מבינים את כמות האהבה שהייתה בהם מאוחר מידי, רק לאחר הגעגוע. ואני יודעת שרמת הגעגוע שנשארה בתוכי היא אינסופית, שאני עדיין אוהבת. דבר שמסביר לי למה זה עדיין כל כך כואב.