אני מס' 2 פרק 4 חלק ב'
"שבי בבקשה" המנהל הביט בי ברצינות
"אני ממש מאוכזב ממך, שלי" התיישבתי באיטיות מתכוננת לגרוע ביותר
"מתחילת שנה אני מקבל מכל צוות המורים תלונות עלייך שאת לא לומדת ומפריעה למהלך השיעור… " כן, ספר לי על זה…
" אני חושב שאין לי ברירה אחרת אלא להשהות אותך ליומיים" השהיה ליומיים יכולה להיות ממש סבבה, אבל אם לחשוב על זה שאני אצטרך להתמודד עם הכאילו אמא שלי ועם החבר של הכאילו אח שלי אז…
"לא! בבקשה המנהל, תבין אותי… " עצרתי לרגע, מנסה לגלגל במוחי תירוץ מוצלח
" יש לנו בעיות במשפחה" הי, זה נכון, תאומה סנובית זה לא אסון משפחתי??
"ואני מתמודדת לאחרונה עם לחץ נפשי כבד" השפלתי את מבטי כשאני מתאפקת שלא להתפוצץ מצחוק, 'לחץ נפשי כבד', מאיפה זה בא לי?. המנהל הינהן בהבנה
"אני מבין, אבל זו עדיין לא סיבה מספקת כדי להפריע בשיעור! תקשיבי לי טוב בראון" המנהל נעץ בי מבט חודר
"אני נותן לך הזדמנות אחרונה, אם אני אקבל תלונות נוספות עלייך אנחנו נשקול להעביר אותך למקום טוב יותר" או במילים אחרות- להעיף אותי מבית הספר…
"מובן בראון? ",
" כן המנהל" התחלה מעולה ג'ני, את פשוט מוכשרת…
"חיזרי לשיעור" פלט המנהל והתחיל להתעסק בערימת הדפים שהייתה מולו. קמתי במהירות ופתחתי את הדלת בזהירות בודקת שדין לא נמצא שם,
"מחפשת מישהו? " קפצתי ממקומי וסובבתי באיטיות את ראשי לכיוון הקול, אז אולי אלוהים שונא אותי אחרי הכל…
" היי דין" אמרתי ביובש "אני צריכה להכנס לכיתה אחרת יעיפו אותי מהבצפר, אז אם לא אכפת לך…" דין הסתכל עליי לרגע ואז אמר בפשטות
"אז נדבר אחר כך אני מניח" והלך, מותיר אותי המומה לחלוטין, דין וויתר לי הרגע או שאני סתם מדמיינת? אני בטח דימיינתי את זה, אני חייבת להפסיק להפגש עם מנהלים על הבוקר, זה לא עושה לי טוב…
תגובות (0)