אני מודה
אני לא יודעת אם לקרוא לזה בדידות
או שפשוט התרגלתי לנשימות שלך
לקצב שדופק לך הלב
ושוב כשאתה לא פה אני כמעט נחנקת
הלוואי שידעתי להרגיש אחרת
איבדתי אותי בתוכינו קצת
ועכשיו עד שלא יהיה אנחנו שוב אני לא ימצא
במילים פשוטות אני פשוט מתגעגעת וזה כמו סכין וזה פוגע עמוק בפנים אני לא יודעת לעצור את הסכין אז אני מחבקת אותה
וכמה שאני מנסה לקוות את כל הרגשות שלי ולמעוך אותם פנימה בכוח שלא יתפרצו
שלא אשבר
אני לא יכולה
קשה לי אני מודה
ונותנת להם לרוץ החוצה כמו ילדים שמחכים להפסקה
ונשארת מרוקנת עם חוסר אוויר ומן סיפוק
קשה לי אני מודה
ויש משו משחרר בלהודות
תגובות (5)
זה יפה
תודה רבה!:)
וואו זה יפה
מקסים ממש, כל כך נכון.. אם זה סיפור אמיתי הייתי ממליצה לך לספר לו. אני דוגלת בשיטה הזאת של להיות כנה ולספר הכל פשוט כבר במשך 4 שנים ואני מרגישה שזאת בחירה נכונה, כי אנשים לא יכולים לנחש רגשות
צודקת ממש! הוא ראה את הקטע גם זה היה הדבר הכי משחרר בעולם! תודה על התגובה:)!