אני לא מבינה הוא אוהב או מחבב?(חבורת המבריזנים) פרק 4 מותח! ^-^
אני לא מגיע לאדמה עוד כמה דקות אני לא היה כאן חשבתי כאשר פני ניכנסות ויוצאות מין המים כדי לנשוף קצת אויר.
"הצילוווווווווווווו" צעקתי כאשר פני מלאות מיים ואני לא נושם.
"בבקשההה מישהוא" צעקתי
ולפתע המציל קלט אותי!
"בבקשהההה הצילוווווו" צעקתי שוב ופני ניכנסו למיים והפעם לא יצאו משם!
הרגשתי סחרחורת ראיתי הכל כחול! הפסקתי לנשום לא היה לי אויר לא החזקתי מעמד!.
~נקודת המבט של נועה~
הגעתי לבית היה צילצול לשיעור היסטוריה! ניכנסתי לכיתה והיתישבתי.
רון לא הפסיק להסתכל עלי ועל שערי הרטוב .
המורה להיסטוריה נכנסה להחלה ללמד.
"האימפריה המוסלמית , הקוראן……."
שמתי את ראשי על הספר הייתי עייפה.
ולפתע פתק נשלח לעברי.
על הפתק היה רשום :נועה תקראי זה מקורל!!!( פשוט ככה!)
פתחתי את הפתק מתחת לשולחן ועליו היה רשום:
אני מש דואגת לרוני עבר כבר חצי שעה מאז שהלכנו והוא עדיין לא חזר אולי קרא לו משהוא?
~נקודת המבט של רוני~
פתחתי את עני ומצאתי את עצמי בבית חולים הכול לבן כה מפחיד רופאים צעקות אין שקט לרגע.
ולפתע דלת החדר נפתחה והרופא ניכנס.
"הי רוני אני דן הרופא שלך" אמר הרופא הצעיר
"הי" אמרתי וסובבתי את עני לכיוון החלון בו רואים את שטח בית החולים.
"רוני אל תדאג עוד היום אתה תצא מפה בלעתה קצת מיים אבל למזלך ניצלתה בזמן" אמר הרופא וחייך.
"תודה" אמרתי והרופא יצא.
~נקודת המבט של נועה~
"אני יודעת שאנחנו בשיעור היסטוריה אבל הגיע ילד חדש בשם ניל תקבלו אותו יפה" אמרה המורה
כולם התחילו לדבר ליצחוק.
"מתי הוא בא?" שאלתי
"הוא די מתבייש הוא בחוץ עוד דקה הוא יכנס" השיבה המורה
"נועה תתרכזי ברוני לרגע עבר כבר שעה" אמרה לי קורל בדאגה.
"עוד עשר דקות הפסקה נצא לשירותים ונתקשר אליו" אמרתי
"שקט! תקירו זה ניל" צעקה המורה כי דיברנו
"תציג את עצמך" הוסיפה המורה.
"הי אני ניל בת 16 עוד חודש"אמר ניל וחייך
"הי" אמרנו פה אחד (הכיתה.)
~צלצוללללללל~ נה נה נה נה נההה…
ניל התקרב לשולחן שלי.
תגובות (2)
תמשיכיי
בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך בבקשה שהוא חתיך