אני לא מבינה הוא אוהב או מחבב?(חבורת המבריזנים) פרק 6 חיוך טיפשי ^-^
קורל חייגה למספר של רוני.
"הלו?" שאלה קורל את רוני
"טוב באמת שניזכרת להיתקשר ינוטשת" אמר רוני כעס
"מה איפה אתה " שאלה קורל כאשר אני חותפת לה את הפלפון
"הכול בסדר קורל ממש דאגה לך" אמרתי כאשר אני מנסה להתחמק מקורל.
"טבעתי אני בבית חולים" אמר רוני בעצב
"איזה בית חולים" אמרתי בבהלה ופני נהיו חיוורות.
" *********** זה שם בית החולים" אמר רוני
"עשר דקות אנחנו אצלך" אמרתי
"לא לא אין צורך אני עכשיו יוצא משם" אמר רוני
"טוב אתה חוזר לבית ספר?" שאלתי
"לא ניראלה לך אני הולך הביתה תבואו לבקר אחרי בית ספר" אמר רוני וניתק
"מה קרה לו ולמה הוא בבית חולים נו ספרי פרטים מי מו מה וכמה?" שאלה קורל בבהלהה!
"הוא טבע והוא הייה עד עכשיו בבית חולים הוא עכשיו יוצא הביתה נבוא לבקר אותו אחר הצהריים.
"טוב" אמרה קורל והחלה להירגע
יצאנו מהשירותים וניתקלתי בניל.
"הי נועה" אמר ניל וחייך.
~צלצולללל~
"הי אני חייבת ללכת נדבר היה צילצול" אמרתי וחייכתי חיוך טפשי.
"בי ניפגש בכיתה" אמר ניל. וחייך
"נועה את בסדר?" שאלה קורל
"כן" עניתי כאשר אני עדיין רואה בעני את חיוכו של ניל ועני נוצצות.
"אוקיי" אמרה קורל וניכנסה לכיתה.
נכנסתי יחד איתה והתישבתי בשולחני בסוף הכיתה כמו תמיד.
המורה ניכנסה.
"להוציא מתמטיקה" אמרה המורה
"ניל איך אתה מרגיש בכיתתנו הכרתה כבר חברים?" שאלה המורה וחייכה אל ניל
"מרגיש מצויין וכן הבנים והבנות פה בכיתה ממש נחמדים" אמר ניל כאשר כל הכיתה מסתכלת עליו.
"טוב אז איפה היינו…. אה כן בשאלה: רונית גדולה מאימה ב 18X שנים….." החלה המורה ללמד כאשר אני חולמת בעקיץ.
איזה חיוך מושלם שיניים לבנות כה שלג פשוט ילד פרפקט מעניין מה הוא חושב אלי. חשבתי כאשר אני בוהה ב ניל.
"נועה על מה את חולמת בדיוק מחר המבחן במתמטיקה ואת תיכשלי שוב" צעקה המורה עלי כאשר אני משפשפת את עני במהירות.
"אני מקשיבה אני איתך" אמרתי בבהלה כאשר ניל מסתכל ומחייך.
ככה השעה עברה שעמום מהלך……
צלצוללללללללל נה נה נה נה נהההההה.
השעה הזאת היא השעה האחרונה ויש לנו שיעור ספורט (חינוך גופני) יש לנו מורה בשם מור מורה קשוח כזה…
יצאנו מהכיתה לכיוון חצר בית הספר.
היתישבנו על הקרקע והמורה החל לדבר.
"עוד שבוע תתקיים תחרות ריצה ארצית ואני רוצה לבחון כול ילד וילד בניפרד לפי הרשימה אז נתחיל מה רון." אמר מור (המורה לחינוך גופני)
"שלוש שתיים אחת צאאאאאאאא" צעק המורה לעבר רון ורון התחיל לרוץ כאשר מור סופר לו את השניות בסטופר.
"לבנתיים עד שאני אקרא לכם תשבו על הספסלים" אמר מור.
אני וקורל היתישבנו על אחד הספסלים וקורל עשתה לי צמא כי שלי התפרקה.
ניל היתקרב לכיוונינו.
תגובות (1)
תמשיכיייייייי