אני לא מבינה הוא אוהב או מחבב?(חבורת המבריזנים) פרק 3 מה קרה לרוני? (בבקשה תקראו :])

התישבנו על החול.
"נו אז מה נירדמת בשיעור?" שאלה קורל וצחקה
"נווו די הייתי עיפה הלכנו לישון ב 3" אמרתי ופיהקתי
"טוב די נירדמת בשיעור בסדר " אמר רוני בטון תוקפני
"מה קרה ?" שאלתי בבהלה
"כלום" אמר רוני והוריד את חולצתו וניכנס לים.
"מה קרה לו את יודעת משהוא?" שאלתי את קורל
"לא אין לי מושג" אמרה קורל
"יואוו נימאס לי מהרון הזה ראית איך הוא צחק והיסתכל עלי כשיצאתי מהכיתה?" אמרתי לקורל בכעס.
"נו נועה רואים שהוא אוהב אותך" אמרה קורל
"אבל הוא יודע שאני אוהבת את ניל ניראה לי" אמרתי וחשבתי
אולי הוא באמת לא יודע ולחשוב שהוא חושב שהיה בנינו משהוא חשבתי לעצמי.
"אני לא יודעת אבל תהיה איתו עדינה" אמרה קורל וניכנסה לים
תהיה איתו עדינה? מה היא רוצה היא מנסה לרמוז לי משהוא מזאת אומרת תהיה עדינה?
קמתי וניכנסתי לים. היינו קצת בים אבל רוני שחה לעמוקים ולא היה איתנו .
הוא ניראלי כועס אלי אבל למה מה עשיתי? שאלתי את עצמי.
אני וקורל יצאנו מהים.
"יואווווו כבר 1 עוד רבע שעה מתחיל שיעור היסטוריה אני חייבת לעוף" אמרה קורל ולבשה את חולצתה.
"טוב רגע אני יקרה לרוני" אמרתי והיסתכלתי לכיוון הים.
ולפתע שמעתי משהוא צועק לא הבנתי ממש מה הוא אומר
"הצילוווו" "הצילווווו" "הצילוווווווווווו נועה קורל הצילוווווווווווווווווווווו"
"שמעת משהוא?" שאלה קורל
"כן שמעתי מישהוא קורא לעזרה זה בטח רוני מותח אותנו" אמרתי וצחקתי
"הצילווווווווווווו.. הצילווו…….." צעק רוני
"דיייי רוני נו באמת הבנו תבדיחה " צעקתי
"טוב אני חייבת ללכת את באה?" שאלה קורל
"כן" אמרתי
"רוני הלכנו אנחנו חייבות לזוז יש היסטוריה תבוא" צעקתי לעבר הים כאשר אני מחפשת את רוני.
"טוב בואי" אמרה קורל
היתארגנו והתחלנו ללכת לכיוון בית הספר.
~נקודת המבט של רוני~
"הצילווו מישהואאא נועה קורל" צעקתי כאשר אני עומד לטבוע
אני לא מגיע לאדמה עוד כמה דקות אני לא היה כאן חשבתי כאשר פני ניכנסות ויוצאות מין המים כדי לנשוף קצת אויר.
"הצילוווווווווווווו" צעקתי כאשר פני מלאות מיים ואני לא נושם.
"בבקשההה מישהוא" צעקתי
ולפתע המציל קלט אותי!
"בבקשהההה הצילוווווו" צעקתי שוב ופני ניכנסו למיים והפעם לא יצאו משם!
הרגשתי סחרחורת ראיתי הכל כחול! הפסקתי לנשום לא היה לי אויר לא החזקתי מעמד!.
~נקודת המבט של נועה~
הגעתי לבית היה צילצול לשיעור היסטוריה! ניכנסתי לכיתה והיתישבתי.
רון לא הפסיק להסתכל עלי ועל שערי הרטוב .
המורה להיסטוריה נכנסה להחלה ללמד.
"האימפריה המוסלמית , הקוראן……."
שמתי את ראשי על הספר הייתי עייפה.
ולפתע פתק נשלח לעברי.
על הפתק היה רשום :נועה תקראי זה מקורל!!!( פשוט ככה!)
פתחתי את הפתק מתחת לשולחן ועליו היה רשום:
אני מש דואגת לרוני עבר כבר חצי שעה מאז שהלכנו והוא עדיין לא חזר אולי קרא לו משהוא?
~נקודת המבט של רוני~