מעיין 1994
סורי שהפרק קצרצר פשוט אני חייבת ללכת מקווה שאהבתם.
אשמח לביקורת כדי ללמוד מטעויות =)

אני לא מבינה הוא אוהב או מחבב? (חבורת המבריזנים) פרק 1( בבקשה תקראוו)

מעיין 1994 04/09/2013 2330 צפיות תגובה אחת
סורי שהפרק קצרצר פשוט אני חייבת ללכת מקווה שאהבתם.
אשמח לביקורת כדי ללמוד מטעויות =)

רק כדי שתבינו יותר טוב הסיפור מתחיל מנקודת המבט של נועה כאשר היא באמצע שיעור מתמטיקה.
"נועה נועה?" צעקה המורה בכעס רב!
"התשובה לתרגיל אההה 6 נראלי" אמרתי בבהלה
"נועה קומי מיד וצאי מהכיתה" צעקה המורה
"טוב" עניתי ווקמתי מן הכיסא
כאשר רון מסתכל עלי ומחייך.
"חכה חכה" אמרתי לרון בלחש ויצאתי מן הכיתה.
היתישבתי ליד דלת הכיתה ונירדמתי הייתי ממש עיפה כי אני וקורל (חברתי הטובה) עשינו מסיבת פג'מות.
עברה שעה או שבעצם שעתיים והגיע הצילצול. נההה נה נה נה נההה.
"קומי נועה" צעק לי רוני מרחוק.
פקחתי את עני וקמתי בזריזות.
"את באה לים?" שאל רוני
"לאן את הולכגת בדיוק?" שאל רון והחזיק בידי
"עזוב לי את היד קרציה" אמרתי ושיחררתי את ידו של רון מידי.
"טוב טוב תירגעי" אמר רון וחייך
"בואי עזבי אותו" אמר רוני
אני ורוני הלכנו לקרוא לקורל כדי שנלך לים.
"קורל את באה לים?" שאלנו אני ורוני
"איזה שיעור יש אחרי ההפסקה?" שאלה קורל
"יש מדעים מה נהיית חנונית?" שאל רוני וצחק
"מי חנונית פשוט המורה להיסטוריה חמה עלי אש" אמרה קורל
"אל תדאגי עד שיעור היסטוריה נחזור זה בעוד שעתיים" אמרתי ונתתי לקורל יד.
יצאנו משטח בית הספר והגענו לים.


תגובות (1)

ממש נחמד:)
מחכה להמשך

04/09/2013 05:43
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך