אני לא מאמינה שזה קרה לי פרק 5

סוף סוף הצלצול הגואל הגיע אחרי יום של שעתיים היסטוריה ,שעתיים אנגלית ושעתיים מתמטיקה הדבר היחיד שאני רוצה זה להגיע הביתה.
יצאתי לכיוון השער ורציתי לשלוח למאי וטל הודעה שטני הולכת הביתה אבל אז ראיתי שהשארתי את הטלפון בכיתה.
"זה שלך??"
"כן,תודה איפה מצאת אותו??"
"בכיתה הוא היה בטעינה" אם לא הבנתם זה היה עידן.
"הצלת אותי"
"בכיף, תגידי אפשר להגיד לך משהו?"
"בטח"
"אתם לא מתאימים"
"סליחה???"
"אתם לא מתאימים, את ולירן הוא פשוט לא בשבילך כל משמעניין אותו זה לצאת,לבלות את צריכה מישהו שיהיה איתך."
"כמו מי?
כמוך??"
"אולי"
"טוב תודה על העצה ואני לא יודעת מה איתך אבל אני רעבה אז או שתבוא אליי הביתה או שנלך לאנשהו"
"אוקיי אז אחרייך."
"יאללה" בדרך דיברנו והכרנו יותר והוא ממש חמוד,מתוק וכן, וכשדיברנו הרגשתי כאלו אנחנו כבר מלפני זה לא הפעם הראשונה שאנחנו מדברים למרות שכן.
הגענו אליי הביתה ויניב היה בסלון
"ניבי מה אתה עושה פה?" קפצתי עליו
"סתם היה לי משעמם לבד בבית ואמרתי בוא נלך לבקר את הנסיכה שלי"
"חולה עלייך, ניבי תכיר זה עידן ילד מה כיתה שלי"
"היי" הם אמרו והתחבקו את החיבוק של הגברים האלה
"טוב, אני רעבה מי עוד??"
"אנחנו!!!" יניב צעק לי מהסלון
"עשר דקות האוכל מוכן!" חיממתי את הפסטה ברוטב עגבניות והכנתי שניצלים ועשיתי סלט וכשהכל היה מוכן קראתי להם לבוא לאכול.
התיישבנו לאכול והיה ממש כיף עידן לא הפסיק להצחיק אותי ואת יניב פשוט ילד מפגר
"אני מפריע!??"
"לירן? איך נכנסת??"
"דפקתי ולא עניתם והדלת הייתה פתוחה אז נכנסתי, מה הוא עושה פה??"
"לירן אל תתחיל כבר דיברנו על זה"
"סבבה אז אני לא יפריע וילך תהנו"
לא הלכתי אחריו אפילו אין לי כוח אליו!!