אני לא יכול לסמוך עליכם שתשמרו על עצמכם ? הקדמה ופרק אחד ^~^
היי קוראים לי עומר אני היום חוזר לעיר הקודמת שלי.. ששם נפרדתי מהחברים הכי טובים שלי.. אבל סבלתי מזה שעברנו לפה.. תמיד הציקו לי והרביצו לי ובגלל זה חתכתי וחזרתי לפה.. אמא שלי וכל המשפחה נמצאים עדיין שם אבל לא אכפת לי כל עוד אני יראה את דנית דן אריאל ועדי..
דנית ודן הם אחים לשניהם יש עיניים כחולות ושיער בלונדיני ועדי היא באמת יפה אפילו שזה לא נשמע ככה יש לה פנים של מלאך השיער שלה שחור יש לה פוני בובה ועיניים חומות לאריאל יש שיער שחור קצר ועיניים חומות ולי יש שיער שחור ועיניים כחולות.. אנחנו בני 16 כולנו.. אני כרגע ברכבת.. אני מסתכל מהחלון ונזכר בהכל.. אני נזכר בעיקר בזה שדן רץ אחרי עד שהגעתי לפה וצעק לי ׳תמיד נהיה חברים׳ היינו אז בני 6.. עברו 10 שנים מאז..
הודיעו לי לרדת מהרכבת ירדתי והזמנתי מונית.. המונית לקחה אותי לבית החדש שלי.. ירדתי ולקחתי את הדברים שלי.. הבית היה מרוהט והכל רק לסדר את הדברים בארון.. לאחר שסיימתי לסדר הכל נשמעה דפיקה בדלת.. הלכתי ופתחתי מישהי עם שיער שחור קצר ועיניים חומות הייתה שם ״ היי אני אריאל אני גרה פה ממול וחשבתי לבוא לראות אותך כי אתה שכן חדש והכל..״ היא אמרה לי להספיק לנשום ואז קלטתי זאת האריאל שאני מכיר
תגובות (1)
נשמע נחמד אך לא רואה לאן את חותרת עם הסיפור הזה ואני מעוניית *~* תמשיכי חחח