אני לא בוחרת להיות מאוהבת פרק 33 – אח תאום
נ.מ דניאל
~לםני חמש שעות~
הגעתי הביתה, היה ריח של ממש טוב של אוכל, של מאכלים ועוגות.
"מה אמא ?" שאלתי בעודי שואף את הריח של העוגה, מנסה להרגיש תוך כדי את הטעם .
התקרבתי אל העוגה
"דניאל שלא תחשוב על זה" היא אמרה
"מה ?" שאלתי והיא עשתה לי פרצוף מתוחכם, ראיתי את מעיין רצה בכל הבית וצועקת: "הוא חוזר ! הוא חוזר !"
"אמא היא לא אמורה להיות בצהרון ?" שאלתי
"לא, שחכת כבר מה יש היום ?" היא שאלה
"בטח בטח שאני זוכר … אני רק רוצה לבדוק שאת" אמרתי
"דניאל שחכת שהאח התאום שלך חוזר היום מחול?!" היא שאלה
"בגלל זה כל הבישולים ? אמא הוא נסע רק לחודש זה הכל" אמרתי
"נו בוא תעזור, אני הולכת לבחור למעיין שמלה יפה בינתייםתנקה את הבית" היא אמרה ונתנה לי מטאטא, עשיתי מבט מעוצבן והתחלתי לנקות. אחרי חמש דקות נמאס לי, התיישבתי על הספה ו הייתי בטלפון .
"דניאל תביא לי את זה" אמא שלי אמרה ולקחה לי את הטלפון מהיד
"נו אבל אמא ! למה ?!" שאלתי העצבים
"כי היום אנחנו הולכים לבלות כל המשפחה ביחד, בלי טלפונים" היא אמרה
"אוףך אמא" אמרתי מעוצבן. מי היא שהיא לוקחת לי את הטלפון ?
"לנקות" היא אמרה ועליתי לחדר בעצבים
"דניאל !" היא צעקה לי
"מה ?!" שאלתי
"בוא לעזור מיד !" היא אמרה והגעתי.
~כעבור חמש שעות~
אחרי חמש שעות של ניקיון חיבורים, סוך סוך סיימנו והוא היה אמור להגיע.
"דניאל !! אתה לא מקולח !!" היא אמרה וגילגלתי עיניים
"אולי כי לא נתת לי ללכת להתקלח ? לא הסכמת שאני אפסיק לנקות" אמרתי
"טוב, מאוחר מידי בשביל להתקלח, תלך להחליף בגדים" היא אמרה והלכתי לחדר שלי, החלפתי בגדים אבל לא יותר מידי מושקע .
אמא שלי תמיד יותר התייחסה אליו, אבל אני לא יכול להגיד שאני לא מת עליו, זה כן מעצבן אותי שאמא שלי תמיד מתייחסת אליו יותר והוא מקבל את כל הצומח, אבל תכלס כשהייתי צריך הוא תמיד היה שם. לא השקעתי יותר מידי בלבוש כי אני מכיר אותו, אם אני אשקיע בשבילו הוא יצחק עליי. למרות שהוא תמיד הבן המועדף על אמא שלי, זה לא אומר שאני לא אוהב אותו, להפך, זה בכלל לא קשור ..
אני מת על התאום שלי, אני מת על התאום שקטן ממני בשתי דקות ואני לא יכול לחכות לראות אותו.
ירדתי למטה, מעיין רצה בכל הבית
"איפה הוא ? כבר חמש ועשרה !" אמא שלי אמרה
"אמא תרגיעי, הוא נחת לפני ארבעים דקות, הוא בטוח לא יגיע כמו שהוא שיער, רק הנסיעה לפה זה הרבה זמן …
אמא שלי לאחותי התרוצצו בבית, מסדרות את הדברים הקטנים שנשארו שאף אחד לא שם לב אליהם, ולא הבנתי למה הן חושבות שיהיה לו אכפת, מה הן לא מכירות אותו ? הוא הבן אדם האחרון שאכפת לן מסדר. בחיים לא ראיתי את הבית נקי כל כך ויפה כל כך, מסוגר לכבוד משהו שאפילו לא אכפת לו מזה.
נשמעה דפיקה בדלת, אמא שלי מהר סדרה את השמלה של אחותי ואת השמלה שלה, היא נעמדה מול המראה וסידרה את השיער שלה.
"אני מראת בסדר ?" היא שאלה
"כן אמא תרגיעי, את מתנהגת כאילו הוא בעלך ולא ראית אותו שנה, כולה חודש" אמרתי
והוא פתחה את הדלת, אחותי לאמא שלי עמדו שם נראות כמו שתי מלאכיות .
"מעיינייי" הוא אמר וחיבק אותה .
"אמאאא" הוא אמר וחיבק גם אותה.
אני חייב להגיד שאנחנו לא תאומים זהים, להפך, אנחנו ממש לא זהים, בגלל זה לפעמים לא חושבים שאנחנו אחים .
"דניאלל" הוא אמר וחיבק אותי חיבוק גברים .
"ליאל, התגעגתי אל האח הזיין שלי" אמרתי
"דניאל !" אמא שלי אמרה
"סליחה אמא אוהב אותך"
"טוב בואו לאכול" אמא שלי אמרה
"מה קרה שכל כך מסודר ? בגללי?" הוא שאל והנהנתי.
"אתם יודעים שלא ממש אכפת לי מזה" הוא אמר
"נכון הוא רק מחכה לזיין כבר בנות" אמרתי וגיכחתי.
"דניאל מספיק כבר !!" אמא שלי אמרה העצבים
"אבל מה שנכון נכון" ליאל אמר
"ליאל יש פה ילדה קטנה" היא אמרה
"טוב בואו נאכל" היא אמרה והגישה המון אוכל, התחלנו לאכול .
"אני עזרתי לאמא שלי בבישולים" מעיין אמרה
"כן אני רואה, את ממש שפית קטנה" אמרתי והמילה קטנה הזכירה לי את בקטנטנה שלי, כמה התגעגעתי אליה, לא דיברתי איתה יום שלם.
"אמא יש לך ידי זהב" אמרתי
"תודה" היא ענתה לי
"אמא האוכל טעייםםם" ליאל אמר
"ליאלוש אני מתה עלייך !!" היא אמרה
אחרי שעה סיימנו לאכול
"אמא אפשר את הטלפון שלי ?" שאלתי
"רק לכמה דקות" היא ענתה
"אחרי זה הכנתי לנו משחקים משפחתיים" היא אמרה
"כןכן מה שתגידי אפשר ?" שאלתי והיא נתנה לי.
הרגשתי כאילו התנתקתי מהעולם .
היו לי עשרים שיחות שלא נענו, אלף למשהו הודעות בווצאפ להודעה קולית אחת מרומי.
נכנסתי לווצאם ויצאתי, לא באמת עניין אותי מה שהם כוכבים רק רציתי לראות ממי זה.
נכנסתי להודעה הקולית שרומי השאירה לי ושמעתי אותה . מ.ה ?
נ.מ רומי
התעוררתי עם כאבי ראש חזקים. ציפיתי להתעורר באיזה מחסן נטוש ושחור, אבל לא, מצאתי את עצמי שוכבת על איזה מיטה חמימה עם שמיכה נעימה וכרית נוחה.
"איפה אני ?"
הייתי בחדר חם, מיטה לבנה זוגית גדולה ומנורה גדולה ע אור צהוב ליד, טלוויזיה, שירותים לאמבטיה ליד.
"בוקר טוב נסיכה" דמעתי , וראיתי מישהו לבוש כולו שחור, עם מסכה שחורה
"מי אתה ומה אתה רוצה ממני ?!" שאלתי
"את עוד מעט תדעי" הוא אמר
"רגע אני מכירה את הקול שלך, אתה מזכיר לי מישהו מוכר …" אמרתי וקםצתי מהמיטה, והורדתי לו את המסכה השחורה.
"עומר ?!"
תגובות (1)
תגובה ראשונה!! פרק מושלם!! תמשיכי!!