"רק שתחזרי שוב בעתיד אדע מה בליבך את שומרת.." פרק 3 הכרתי אותו

א אסור לך אן אסור לך לנשום את זה זה.. זה מסוכן. לא הספקתי לגמור לחשוב כאשר אני מתרסקת על הרצפה חסרת הכרה.
שהתעוררתי הייתי ב..בחדר שלי.. אוקי מה קורה פה? ניסיתי לקום מהמיטה אבל לא הצלחתי כאלו הגוף שלי היה מחובר למיטה מה שלא היה נכון "שלום? יש כאן מישהו?" צעקתי בכל כוחי. עד.. שה..שהתעוררתי. הפעם לא הייתי בחדר שלי. או בכל מקום אחר שאני מכירה הייתי בחדר שכולו לבן . מיטה לבנה שעליה בעצם שכבתי, שולחן לבן, טלוויזיה לבנה, שתי דלתות לבנות אחת מבטון והשנייה רגילה. מחשב והקירות היו לבנים.
קמתי מהמיטה לכוון הדלת הרגילה שהייתה שם. פתחתי אותה והיה שם מקלחת ושירותים. התקדמתי על הדלת השנייה. ניסיתי לפתוח אותה אבל היא הייתה סגורה. מעליה היה חלון קטנטן עם סורגים. לקחתי את הכיסא שהיה ליד השולחן וטיפסתי עליו כדי לראות מה יש מחוץ לחדר.
מבחוץ היה מסד- לא הספקתי לגמור לראות מה יש בחוץ וכבר נפלתי אחורה בגלל הדלת שנפתחה.
"אווץ'" מילמלתי. הרמתי את מבטי ברגע ששמעתי את הדלת נטרקת ואז ראיתי בחור האמת? די חתיך.. היה לו שיער שחור ועיינים ירוקות בצבע.. אמ זית? הוא היה שרירי וחיוור "צריכה עזרה?" שאל אותי בחיוך קטנטן צריך להתאמץ כדי לראות. הנהנתי בחיוך כניעה הוא הושיט לי את ידה ונעזרתי בה כדי לקום "אני ריק" אמר לי "היי, אני אן" אמרתי לו "אז.. אן מזה המקום הזה?" שאל אותי
"האמת. השאין לי מושג.." אמרתי לו "תגיד מה התאריך היום?"שאלתי אותו "אמ ה- 2013\12\23 למה?" אמר לי והופתעתי אני ישנה .. חודש "אתה בטוח?" שאלתי "כן." הוא אמר "קרה משהו?" שאל שהיתיישבתי על המיטה "אני חושבת שישנתי חודש" אמרתי לו "מזאת אומרת?" שאל אותי "לפני חודש בדיוק פרצו לבית שלי והרדימו אותי." אמרתי לו "ומה קרה אז?" שאל "אז.. התעוררתי פה" אמרתי לו והשפלתי מבט הוא הרים את ראשי והסתכל עליי במבט מצטער. ניערתי את
ראשי כאילו היתעוררתי הרגע מחלום. "ואתה? איך הגעת לכאן?" שאלתי אותו מסתכלת עמוק בתוך עיניו היפות "לקחו אותי מבית האומנה שלי" אמר לי "אתה גר בבית אומנה?" שאלתי אותו והאוא הנהנן "מה קרה להם? אם זה בסדר לשאול?" שאלתי אותו "כן. כן, אמ הם עזבו אותו שהייתי ילד ומכוון שהייתי ילד יחיד אני ילד בודד די" אמר לי "גם לי אין הורים" אמרתי לו והוא הסתכל עליי "כאלו אמיתיים. לפני שנה ומשהו גיליתי את זה. לא דרך הכי טובה שיש.." אמרתי לו "החבר הכי טוב שלי בכלא. מאסר עולם" אמר מסתכל עליי. הסתכלתי עליו במבט לא מבין "עניתי על מה שלא העזת לשאול עם אין לי חבים. טוב אני לא יודע מה איתך אבל אני מסריח הלכתי להתקלח" אמר ונכנס למקלחת. לאחר כמה דקות שמעתי קולי יריות "ריק!" צעקתי.