אני והמזל שלי פרק שישי ~סיפורי ערסים~מהרהרת

״ליעד.״ קראתי לחלל הבית מנסה לאתר אחר ליעד,
״מה?״ הוא שאל בעודו יורד במדרגות,
״בוא תראה שניה.״ אמרתי והלכתי לכיוון המחשב הנייד שלי שנח על ספת העור היקרה.
אני וליעד התקרבנו מאוד בחודש האחרון, הוא בא לבית שלי ואני לשלו, אנחנו משוחחים הרבה, רבות הפעמים שהשיחות שלנו מגיעות להורינו העבריינים, מידיי פעם גם יונתן בא ומשתתף בשיחתנו אף שאני מעדיפה כי זה לא יקרה, מסיבות מובנות.
״מה זה?״ הוא התיישב לידי, ונשען על מסעד הספה הלבנה,
״תראה את הכתבה הזאת.״ אמרתי בעודי קוראת אות אחר אות, לא מאמינה לכתבה המדאיגה,
״נדמה כי ריקי שמריז מנהלת רומן צדדי עם העבריין שלום קראווני.״ הוא מלמל והסתכל לכיווני,
״אבא שלי,״ הוא אמר,
״ואמא שלי,״ המשכתי אותו,
״מה זאת אומרת?״ הוא שאל מנסה לפענח את הכתוב שלא אני ולא הוא הבנו,
״פגשת את אמא שלך?״ שאלתי אותו לאחר מספר דקות של הרהורים שקטים,
״אבא שלי לא נתן לי לפגוש אותה, הוא אמר שהיא כלום בשבילי, לא יותר ממי שממנה יצאתי.״ הוא אמר לי בכנות גדולה,
״הבן זונה הזה לא מבין שמי שממנה יצאתי היא האישה שצריכה להיות בשבילי הכול, אני לא מאשים אותו, גם לו לא הייתה אמא.״ הוא אמר והתסכל לכיווני, הסתטי את מבטי לכיוונו מסתכלת עליו במבט אחר, כואבת את כאבו שהוא לא הרגיש אהבת אם לעולם, מרגישה צריבת געגוע על כך כי כבר שש שנים גם אני לא הרגשתי,
״מה יש?״ הוא שאל בנועם,
״מהרהרת.״ עניתי קצרות תשובה שקטה,
״מהרהרת?״ הוא שאל כדי להיות בטוח,
״מהרהרת,״ עניתי בביטחון וחיוך מזויף נמתח על פניי.