אני והמזל שלי- פרק ראשון (נסיון)

״כן יונתן צריך משהו?״ שאלתי את יונתן שסרק את גופי, מסתכל על שערי הקצר והזהוב שאוסף בצמה נופלת לצד, את גופי הדקיק והרזה ואת עיני החומות הכהות כול כך,
״דיברתי עם עדן,״ הוא אמר לאחר שכחכך בגרונו, הוא הוריד את ראשו והשפיל מבטו,
״מה?״ אמרתי בהלם מוחלט ופתחתי עליו את עיני,
״מה את לא מבינה? דברתי עם עדן!״ הוא אמר לי וכאן קולו כבר היה יציב וגבוה.
״תגיד לי אתה השתגעת יונתן? למה אתה מתקרב אליה?״ שאלתי אותו בקול נמרץ ומיואש,
״ירדן אני..״ הוא אמר וראיתי אותו,
״אתה מה יונתן? אתה מה?״ הרמתי עליו את קולי שהיה על סף בכי, ״אתה הלכת לדבר עם האחות שהייתה אמורה לשמור עלינו ובמקום זה שמה אותנו בפאקינג פנימיה?״ שאלתי אותו והדמעות כבר יצאו, ״למה אתה מדבר איתה?״ שאלתי בצעקה והתפרקתי אל תוך ידי,
״ירדן היא רוצה לחזור.״ הוא אמר בנימה בוגרת,
״ואני מתכוון לחזור איתה, אם תרצי או לא תרצי,״ חייכתי חיוך מגוחך,
״יופי יונתן תשאיר את אחותך לבד בפנימיה,״ אמרתי לו בלי יכולת לענות,
״ירדן את יודעת שאני לא..״ הוא אמר וקטעתי אותו שנית, ״צא לי מהחדר.״ אמרתי בקול חלש, הוא לא אמר עוד מילה ויצא מחדרי.