אני והיא/שחור ולבן~ פרק 45

"נו ליאושר כמה זמן?" התחילה אמא להתעצבן,שעה אנחנו מתייבשות באוטו בגלל שליאושר שכחה את התיק איפור שלה..זאת אומרת מזוודת האיפור שלה.
"מה אני יעשה לא מצאתי"אמרה וישבתי באוטו
"יאללה קדימה"אמרתי והתחלנו לנסוע,בדרך שמנו שירים מהרדיו עד שהגענו לבית של סבתא
"איפה אתם?"סבתא התקשרה אל אמא
"בדרך עוד שתי דקות אצלך"אמרה
"טוב"אמרה וניתקה
"יאוו" צעקתי כשאמא נתנה ברקס כי מכונית באה מלפנים וכמעט מתנו
"נו באמת? אמא גם לנהוג את לא יודעת תיראי מה עשית לי?" התעצבנה ליאושר בגלל שהיא נראת כמו ליצן,היא מרחה אודם באמצע הנסיעה הפוסטמה הזאת
"תדברי אלי יפה שמעת?" התעצבנה עליה אמא
"טוב טוב"אמרה ליאושר,איכס איך היא מתנהגת
הגענו אל הבית וראינו את כל הילדים הקטנים בחצר הענקית משחקים
נכנסנו אל הבית ואמרנו שלום לכולם
"מה קורה?"שאלה סבתא
"מצוין מה איתך?"אמרתי וישבתי לידה בזמן שהיא הכינה דגים לארוחת שישי
"איפה כולם?"שאלה אמא
"אה למעלה מתארגנות הם עכשיו סיימו לעזור לי,מסכנות כמה שהם עייפות"אמרה סבתא,כל האחיות של אמא בחדר של סבתא מתאפרות כמו תמיד
"סבתא את צריכה עזרה?"שאלתי אותה
"לא מתוקה אני עכשיו מסיימת"אמרה
"טוב אם תרצי אני בסביבה"חייכתי אליה ויצאתי לחצר
"ערמת ילדים" צעקתי וקפצתי על עופר שישב על המדרגה משגיח על הילדים ואז בשנייה כל הצוציקים על עופר
"אהאהה" צעק וקם מהר מין המדרגה שיש עליה
"משוגעת" צעק ורדף אחריי
"סורי סורי אני מצטערת" אמרתי צוחקת בלי הפסקה
"בסדר אני נכנע..רק בגלל שאת מהירה"אמר מתנשף
"חחח,מה קורה קופיף?"שאלתי אותה
"בסדר את יודעת קופיפה"אמר וחייך אליי
"בואי דקה"אמר
"מה לאן?"שאלתי הוא הלך אל העץ הגבוה
"מה אתה עושה?"שאלתי אותו
"את זוכרת שאבא שלך בנה את בית העץ? היינו כל הזמן פה מציירים?"שאל
"כן" אמרתי ונזכרת בכל הרגעים
"קדימה תעלי"אמר
"מה ניראה לך? העץ ישן ומתפרק אתה רציני?"שאלתי אותו
"כן,קדימה"אמר. עליתי לאט לאט קרש אחרי קרש
"עליתי" אמרתי בשימחה
"טוב זוזי קצת גם אני רוצה"אמר כשהגיע אל הענף האחרון. הסתכלתי על הבית מעץ הקטן והיו בו כמה בובות ישנות,חתיכות של לגו,חישוק,מכוניות ומלא מלא ציורים
"ביום שאבא מת,לא עליתי לפה"אמרתי לו
"באמת?"שאל
"כן"עניתי וישבתי על כיסא וורד קטן ועופר על כיסא כחול..תמיד אחרי בית הספר היינו יושבים שעות בבית העץ
"מה רצית?"שאלתי אתו בזמן שהסתכלתי על הציורים
"אני רציתי שתגידי לי מה קרה"אמר
"לא קרה כלום"אמרתי וקמתי מין הכיסא הקטן שעמד להישבר,הוא הסתכל עלי בפרצוף של אני יודע שקרה משהו תספרי לי עכשיו!