אני והיא/שחור ולבן~ פרקים 24+25+26 פרק משולש גורלי,תבינו בהמשך הפרקים הבאים

~פרק 24~
עברו שבועיים שלמים,היום יום חמישי,רק שיגמר הסיוט הזה
"עוד חמש דקות" אמרה דני כששאלתי אותה מתי נגמר השיעור
"אמרת את זה לפני חמש דקות" אמרתי בעצב
"חחח לא נורא" אמרה וחזרה לפתור את התרגיל. סיימתי לפתור את המבחן לפני הרבה זמן,אין סוללה בפלאפון ונמאס לי לשחק עם עצמי איקס עיגול,אני תמיד מפסידה לעצמי!
"כמה זמן עבר מאז ששאלתי אותך מתי השיעור מסתיים?"שאלתי את דני
"דקה" אמרה,יאו השיעור הזה נמשך לנצח
"המורה סיימתי" אמרה דני ונתנה למורה את המבחן
"זה היה קשה רצח" אמרה לי כשחזרה לשבת לידי
"ניראלך,זה היה אחד הקלים" אמרתי לה
"חחחח הכל אצל קל" אמרה וצחקה
"כניראה" אמרתי
ברקע נשמע הצילצול,יאוו כמה שהתגעגעתי אליו! :)
"תלמידים,נא להגיש לי את המבחנים" אמרה המורה. אני ודני יצאנו מהר מין הכיתה רק למהר לבית
"חכו" שמעתי קול. הסתובבתי וראיתי את סתיו
"היי" אמרתי לה
"איפה היית?"שאלה דני
"השלמתי מבחן למה?"שאלה
"כי את צריכה להשלים עוד מבחן" אמרתי
"יאווו באמת?"אמרה מבואסת,מסכנונה שלי
"כן,יאללה בואו לבית אני מתה מרעב" אמרתי
"את תמיד רעבה" אמרה סתיו וצחקה
"צודקת,יאללה את מזכירה לי שווארמה בואו מהר" אמרתי לסתיו
"אוור" שמעתי קול,הסתובבתי ואני רואה בשער הבית ספר את דין יאו מה הוא רוצה עכשיו
"טוב תתקדמו אני יבוא אחריכם" אמרתי לבנות
"חשבתי שאת רעבה" אמרה דני
"גמאני חשבתי" השבתי לה. הבנות הלכו ואני רואה את דין מתקדם לכיון שלי
"הייי" אמר כשהגיע אלי
"היי" השבתי. הוא נתן לי חיבוק קטן והמשכנו ללכת
"אז,מה קורה?"שאל לאחר דקה של שקט
"בסדר,רצית משהו?"שאלתי
"אממ…את האמת רציתי שסתם נלך לקולנוע" אמר
"אה סבבה,מתי?"שאלתי. אני לא מאמינה שאני עושה את זה! אבל,הוא נתן לי טרמפ עד לבית
"אממ..היום בשבע וחצי?"שאל
"סבהה"אמרתי.אומייגאדד יש לי דייט?
"יאללה ביי" אמר והלך לכיון הבית שלו. כן הבית שלו קרוב לבית הספר
~פרק 25~
הגעתי לבית והכנתי לי אורז ושניצל
"יאאא" שמעתי את הקל של ליאושר
"יאוו אור אור איפה את?מה זה הריח הזה? או נו תעני איפה את???" אמרה הכל מהר כל כך
"מטבח כפרה מטבח" אמרתי מחקה אותה בקול שלה
"יאווו את לא מבינה" אמרה
"נכון אני לא יבין עד שתגידי" אמרתי לה,פוסטמה
"נו דיי תשמעי" אמרה
"שומעת" אמרתי
"דין אמר שהוא רוצה לחזור אליי" אמרה
"דין?"הייתי בהלם!
"כן אני יודעת" אמרה ורצה לחדר שלה. אני לא מאמינה,מיקודם הוא הזמין אותי לקולנוע אז…מה הקטע שלך??
"תשאירי לי צלחת" שמעתי את ליאושר צועקת
טוב" צעקתי בחזרה..אני פשוט לא מאמינה. מזגתי לאכול,לקחתי סלט בצלחת ועליתי לחדר להתקשר לדני
"אין מצב" אמרה לאחר ששמעה את כל מה שאמרתי
"יש,יש מצב" עניתי
"יאוו,כלב בן כלב" אמרה
"מה הפכת לממוקה משנות השמונים?"שאלתי אותה צוחקת
"חחחחח זה שיגעון" אמרה
"טוב מה אני יעשה?"שאלתי
"תלכי,נראה מה יש לו להציע" אמרה
"טוב אני יתקלח" אמרתי
"יאללה מקלחת נעימה" אמרה
"חחח תודה,ביי" אמרתי וניתקתי. נכנסתי להתקלח וכשיצאת לבשתי טייץ בצבע ב'ז עים חולצה נופלת לבנה,נעליים שזרקתי על עצמי.
עשיתי פן בקטנה והתאפרתי,לקחתי שרשרת,עגילים והטבעת שלי,הפאלפון,תיק לבן קטן,כסף וזהו.
יאצתי בשבע ועשרים והלכתי לכיון התחנת אוטובוס. כשהגעתי לשם ראיתי את דין
"היי מחכה הרבה זמן?"שאלתי
"לא" ענה
"איזה יפה את" אמר אחרי שהעביר בי מבט נוקב
"יאללה איזה סרט בחרת?"שאל אותי
"אממ,לא בחרתי" אמרתי
"חחח סבבה,רוצה לעוף על הזמן?" שאל (סתם המצאתי סרט כולשהו)
"זה פעולה" אמר
"אני משלם" ניסה לשכנע אותי…כל כך מצליח לו!
"טוב" אמרתי
הוא שילם בקופה בזמן שאני חיכיתי לידו
"איללה נכנסים"אמר.
"פופקורן?"שאלתי אותו
"יאללה"אמר,קנינו פופקורן ענק ולכל אחד קולה
"בשביל מה קנית לי קולה?"שאלתי אותו
"מה זה פופקורן בלי קולה?"ענה
"חחח צודק" אמרתי בחיוך
ראינו את הסרט,דווקא נחמד! מה הוא עושה? למה הוא שם את היד שלו על המשנת שלי? מה עובר לו בראש?
"אכמ אכמ" השתעלתי..כמובן שיעול מזויף והוא הרחיק את היד שלו מהמשענת
"הכל טוב?"שאל
"כן,יש המון מלח בפופקורן" שיקרתי.
אחרי שהסרט הסתיים יצאנו מהמבנה לבחוץ איפה שהקפה.
"תגיד,אתה חזרת לאחותי?"שאלתי אותו כשדיברנו
"מה זה קשור לסרט?"שאל
"לא קשור סתם שאלה" עניתי
"אמממ תביני זה.." פתאום אני שומעת שמצפצפים באוטו,הסתכלתי מאחורי וראיתי את ההורים של דין,אני מכירה אותם,דווקא עכשיו הם נזכרו לבוא,הם לא יכלו לבוא לאסוף אותו ברגע שהוא מנסה לנשק אתי?
"חייב ללכת" אמר וחייך
"בסדר,אבל השיחה לא נגמרה" אמרתי לו
"חחח סבבה ביי"אמר ונתן לי נשיקה בלחי,אני חושבת שהוא התבלבל ביני לבין אחותי.
קניתי לי אייס קפה והלכתי ברגל לבית,חמש דקות הליכה.
פתחתי את הדלת וראיתי את ליאושר בסלון מדברת בפאלפון
"אומייגאדד,אני יודעת"אמרה..יותר נכון צעקה
"כן חתיך הורס,אין עליו ידעתי שהוא יחזור"אמרה שוב,שמתי את הכוס הריקה בפח
"אומייגאדד סיס" יאווו היא כזאת חופרת אומיגאד אומיגאד,תסתמי! O.O
עליתי לחדר,נמאס לי לשמוע 'אומיגאד הוא מושלמי כזה..יאוו זה קסום' נו באמת!
החלפתי לפיג'מה וחשבתי,איך ומה אני יגיד לליאושר. מצד אחד אני לא יודעת מה עובר לו בראש ומצד שני…אין צד שני,אבל יהיה אני בטוחה בכך!
~פרק 26~
בוקר,קמתי שטפתי פנים,שמתי טייץ בצבע שמנת,חולצה לבנה,פיזרתי את השיער שהיה מאוד ארוך.
התאפרתי כמו כל בוקר,קצת בושם,טבעות,שרשרת שלי וכל זה.
יצאתי מהחדר ובאותו זמן גם ליאושר יצאה מהחדר..זה היה הזוי כי..כי…לבשנו אותו דבר! מה לבשנו? נראנו אותו דבר,אותה תסרוקת בשיער,איפור,תכשיטים,הכל!
"גנבת" אמרה ליאושר עצבנית
"אני הולכת להחליף" אמרה ובאה להיכנס לחדר.
"אין טעם,עוד דקה בידיוק יש ציצול" אמרתי,יאא נקודה לאור!
"מהה?"אמרה ליאושר ורצה למדרגות,לקחתי את התיק מהחדר וירדתי למטה,הוצאתי מהמקרר שוקו בשקית לקחתי קוראסון ויצאתי מהבית
"אמא תיראי הם דומות" אמרה ילדה חמודה וקטנה,כניראה ליאושר הייתה מאחורי
מיהרתי לבצפר וכשהגעתי לשער כולם הסתכלו עלי ועל ליאושר מוזר
"מה קרה רוצים פוסטר?" אמרה ליאושר עצבנית
"יאללה בואי נעוף מפה" אמרה ליאושר כשהתחילו כמה בנים לשרוק
"הפעם לא" אמרתי,עמדתי מול בן אחד שראיתי אותו שורק
"שמע אחי היא מתקרבת,כניראה בעיניין" אמר ילד שהיה לידו כשהתקרבתי אליהם
"שמע חמוד,אני לא בעיניין של אף אחד,זה מובן? אה..ועוד דבר" אמרתי והבאתי לבחור ששרק סטירה ממש ממש אבל ממש חזקה,אפילו לי כאבה היד! אבל למרוקאית לא שורקים מאחורה ובורחים עים זנב מקופל בין הרגלים..ככה תמיד אמא הייתה אומרת!!
"יאו תשמעי ילדה את לא יודעת במה הסתבכת" אמר הילד עם לחי אדומה
"שמע ילד,לא כדי לך להתחיל..אופסי כבר התחלת" אמרתי והבאתי לו בעיטה,כמו שאבא היה מלמד אותי ואת ליאושר כשהיינו קטנות,אוי אבא
הילד נפל לאדמה מופתע ואני התקדמתי לליאושר שהייתה המומה
"שמעי אחותי…את גדולה" אמרה ליאושר והתקדמנו לבמנה בית הספר
"בעיטת אבא אה?"אמרה
"חח כן,הוא עיצבן אותי מה אני יעשה?"אמרתי. הגענו אל השיכבה,ספרתי עד שלוש בלב ופתחתי את דלת הכיתה,כל העניים הסתכלו עליי ועל ליאושר,שונאת את זה
"מה קורה,רוצים פוסטר?"שאלתי,איך אני אוהבת לחקות את ליאושר
"כןן" צעק לידן מחוייך וכולם צוחקים
"אפשר גם חתימה?"שאלה דני
"בשימחה" אמרתי,אני עדיין מחכה לאישור שלך גברת! קדימה תגידי לנו לשבת מורה מעצבנת!!
"קדימה שבו בנות" אמרה המורה,הגיע הזמן לא??
ישבתי במקום הקבוע שלי וכל החבר'ה הסכלו עלי מוזר
"מי את ומה את עושה פה?"שאלה סתיו
"זאת את אור או שאת בכלל ליאושר?"שאל אושרי
"מה אתם רצינים?"שאלתי
"זאת אור מפגרים" אמרה דני
"שקט שם" אמרה המורה בזמן שהיא כותבת דברים על הלוח
"מה קרה את וליאושר החלטתם להתלבש אותו דבר?ולהסתרק אותו דבר?"שאלה דני
"מאמינה בפוקסים?"שאלתי אותה
"תלוי" אמרה
"יופי,חחחחח יצאנו מהחדר באותו זמן לבושות ככה,וליאושר רצתה להחליף בגדים ולא היה לה זמן אז היא נשארה ככה" הסברתי לה
"אהה חח" אמרה ואז צחקה צחוק מתגלגל
"מה קרה?"שאלתי לא מבינה
"מה יש לה?"שאל תומר
"שוב קילקלת לי את החברה שלי?" צעק עידן וקם מין מקומו
"שב" צעקה המורה
"בסדרר" אמר וישב כמו ילד טוב..כמה שהתגעגעתי אליהם
"יש דברים שאני צריכה לספר לך בהפסקה"אמרתי לדני
"וואן דירקשיין באים לישראל?"צעקה דני בקולי קולות
"דני שקט בבקשה,לידן תרגיע את החברה שלך" אמרה המורה
"שקט חברתי" אמר לידן וחיקה את הקול של המורה
"לא הם לא,אולי בעתיד אבל זה משהו חשוב"אמרתי לה בשקט
"סבבה"אמרה