אני והיא/שחור ולבן~פרק 54 #שינוי קיצוני

המורה נכנס לכיתה והתחיל ללמד,הייתי שקוע כל כך בפלאפי בירדס שלא עיניין אותי שהמורה כל דקה מבקש שאני יכניס את הפאלפון,מזל שהוא סנילי
"אור תכניסי את הפאלפון"אמר
"הי המורה אתה אומר לה כל הזמן ולי אתה תמיד לוקח"התלונן גל
"אני אמרתי רק פעם אחת אדון גל"אמר המורה. התחלתי להתפקע מצחוק ביחד עם הכיתה…עכשיו הבנתי למה גל אמר את זה! כן הוא סנילי!!
"למה אתם צוחקים כיתה י'א 2" התעצבן המורה
"טוב תפתחו ספרים בע'מ 164" אמר
"מה שתגיד"מילמלתי לעצמי
~~~~~~~~
אחרי סיום הלימודים הלכתי ברגל עם דני וסתיו
"תגידו מה עושים עם מישהו מנשק אותכן ויום למחורת מייבש אותכם?"שאלה סתיו
"מאיפה הבאת את השאלה הזאת?"שאלה דני
"פשוט תענו"אמרה..היה שקט זאת הפעם הראשונה שסתיו אמרה משהו היום
"מה קרה?"שאלתי אותה
"כלום רק רציתי לשאול מה עושים ש.."
"הבנתי אבל מה קרה?"שאלתי שוב ועצרתי אותה
"זוכרות את נאור?"שאלה
"נו"זירזה אותה דני
"בקיצור אתמול התנשקנו"אמרה
"מה?"שאלתי אותה בהלם
"ומה עם.."
"עזבתי אותו לפני שבוע"אמרה
"מה?"שאלתי שוב המומה
"בקיצור…היום הוא ייבש אותי הוא לא מוכן לדבר על הנשיקה ואומר שזה סתם נשיקה ו..והוא מעביר נושא בכל פעם שאנחנו מגיעים לזה"אמרה סתיו
"מה" אמרתי עצבנית
"טוב די להגיד מה"אמרה סתיו
"סליחה"אמרתי
"טוב יש לי רעיון"אמרה דני
"במקום לבכות ולאכול גלידה…היום נצא"הוסיפה
"לא יודעת"אמרה סתיו
"כול החתיכים שביקום יבואו היום לשם וזה הזדמנות נהדרת להראות לנאור מה סתיו שווה,וסתיו שווה הרבה"אמרה דני
"רעיון מצוין"אמרתי
"לא יודעת"אמרה סתיו
"את באה שקט,היום בשמונה ליד הבית שלי"אמרה דני
"נו זה יום ההולדת שלי נצא קצת..פליז"התחננתי
"בסדר"השתכנעה סתיו
"יש"אמרתי
"טוב ביי נדבר חיימי"אמרה דני
"ביוש"אמרתי ונתתי לה חיבוק
"בי סתוווש"אמרה דני וחיבקה אותה
"ביי"אמרתי וגם אני חיבקתי את סתיו והלכתי לבית. פתחתי את הדלת ועליתי לחדר..כל החדר שלי מלא בבלונים ממקודם,שמתי את התיק שלי ליד הדלת ואז אני רואה קופסה קטנה על המיטה קשורה בבלון הליום גדול
לקחתי את הקופסה והיה מוצמד אליה פתק,פתחתי אותו והיה כתוב 'חשבת ששחכתי? יום הולדת שמח אהובתי' זה רק מדין
פתחתי את הקופסא והיה שם דובי קטן לבן מחזיק לב אדום שרשום שם מזל טוב
"זהו?" מילמלתי לעצמי
"רק דובי? הוא היה יכול להשקיע קצת יותר"אמרתי וזרקתי את הדובי לריצפה
"טוב…בכל זאת הכוונה"אמרתי ולקחתי מהר את הדובי שהיה על הריצפה ואז אני רואה שבלב יש ריצ'רץ, פתחתי אותו והיה שם טבעת
"אומיגאד"אמרתי,היה ליד הטבעת עוד פתק קטן "אם את באמת אוהבת אותי שימי את הטבעת" הטבעת כל כך יפה,בצבע כסף עים פנינים קטנים שעוטפים אותה. שמתי את הטבעת על האצבע וכל כך התרגשתי.
ירדתי לאכול וראיתי סרט
"יאא איזה טבעת מושלמת" שמעתי את ליאושר
"תודה"אמרתי לה ממשיכה לראות את הסרט
"יאוווו מי קנה לך את זה?"שאלה
"מה אכפת לך?"שאלתי
"אכפת לי"אמרה
"טוב ליאושר די"אמרתי והלכתי לחדר אני לא יכולה לספר לה שהחבר שלה הביא לי את הטבעת
ראיתי שהשעה שש אז נכנסתי להתקלח,עשיתי מחליק ולבשתי שורט כחול קצר וגבוה,שמתי חולצה נופלת לבנה עם שיפון ועקבים לבנים פעם ראשונה ששמתי אותם! וקניתי את זה שנה שעברה.
שמתי עגילי חישוק לבנות והתאפרתי
"לאן זה?"שמעתי את אמא…שיט
"סתם אני יוצאת"עניתי
"אבל ככה,אור מה עכשיו הפכת לליאושר"אמרה אמא
"שמעתי את זה"צעקה ליאושר
"מה קשור בא לי להתלבש ככה"אמרתי
"אבל למה כל כך קצר יש לך מלא דברים יפים בארון"אמרה
"אבל אני רוצה את זה"אמרתי אבל לא התעצבנתי..בכל זאת אמא שלי
"אור,תעשי מה שבא לך אבל תיזהרי"אמרה אמא והביאה לי נשיקה על המצח,היא יודעת שאי אפשר לשנות את הדעה שלי
"אור אפשר..ואוווו"שמעתי את ליאושר
"מה גם את עכשיו?"שאלתי והסתובבתי אליה
"ואוווו" עניתי זה היה מוזר…
"אמאא"אמרה ליאושר
היא הייתה לבושה בשימלת שיפון לבנה טיפה ארוכה עם נעלי עקב קטנות ואני התלבשתי שורט קצר וחולצה נופלת
"תגידי,התחלפנו?"שאלה ליאושר
"זה מוזר"אמרתי
"מאוד זה כיאילו..אני רואה אותי! וגם שתינו דומות גם במארה ולא בבגדים"ענתה
"טוב מה רצית?"שאלתי אותה לאחר דקה
"אממ גלוס"אמרה
"גלוס?ממתי את שמה גלוס?"שאלתי
"מעכשיו"אמרה
"טוב קחי"אמרתי והושטתי לה את הגלוס הוורוד שלי
"דקה"אמרתי והחזקתי את הגלוס
"תביאי לי את האודם שלך אבל האדום"אמרתי
"האדום? את לא זאת שאמרה שהוא זונתי?"אמרה
"כן אבל…הוא יפה"עניתי
"אוקי,איפה המצלמה?"שאלה ליאושר
"איזה מצלמה?"שאלתי
"ושתדעי,זה הצד הכי טוב שלי"אמרה והצביעה על 'הצד היפה שלה'.
"ליאושר אין מצלמות"אמרתי
"אז מה כל זה?"שאלה והצביעה עלי
"ומה כל זה?"שאלתי והצבעתי עליה
"תשובה מנומקת 100 נקודות ועכשיו הגלוס"אמרה
"האודם"השבתי,היא הלכה לחדר וחזרה עם האודם ועשינו החלפות…הרגשתי שונה,מיוחדת…יפה יותר!