אני והיא/שחור ולבן~פרק 53 ולנטיין דיי
אחרי הלימודים המשעממים במיוחד הגעתי לבית..
הכנתי אוכל,הייתי קצת בווצאפ ובפייסבוק במקביל..יום רגיל ומשעמם
"הגעתי"שמעתי את אמא,מה כבר ארבע?? בדקתי מה השעה והיה ארבע וחצי,אני בפאלפון שלוש שעות! לפחות עברתי את השיא שלי בפלאפי בירדס,השיא שלי זה 21 ואוו!
"היוש אמא מה הבאת?"שאלתי היא תמיד מביאה דברים מין העבודה
"אממ,יש שוקלד"אמרה אמא והוציאה מין התיק שוקולד קטן,ישר לקחתי אותו
"ויש גם אוכל שנשאר"אמרה
"ככה את מביאה לנו שאירות של אוכל?"אמרתי לה ולקחתי מין השוקולד ביס
"לא יפה אמא"הוספתי וצחקתי מעט
הלכתי אל הסלון וראיתי מרתון של 'הוואי חמש-אפס' כל העונה הראשונה.
"עוד פעם את עם הסדרות שלך"אמרה ליאושר
"מאיפה צצת?"שאלתי אותה
"מהבטן של אמא שלך"אמרה
"ליאושר אם אין לך משהו חכם להגיד..עדיף שתשתקי"אמרתי
"ככה את מדברת לאחותך הקטנה? סבבה מחר אין מתנה"אמרה
"מה הקשר תחת למחת,כולה מחר יום אהבה"אמרתי
"והיום הולדת שלך מפגרת"אמרה וקמה מין הספא,אני לא מאמינה ששחכתי את היום הולדת שלי! זה התאריך שהכי קל לזכור יום אהבה!
"שיט"מילמלתי,ניזכרתי שלא קניתי לליאושר מתנה,מה אפשר לקנות לה? יום הולדת קודם נתתי לה חמש מאות שקל..לא נעים,בכל זאת…היא אחותי
~למחורת המומולדת~
קמתי בבוקר שמחה…יש לי יום הולדת ואוווו התחלתי לקפוץ על המיטה כמו משוגעת כשקלטתי בלוני הליום מפוזרים בחדר בצבע אדום ולבן! מזל שאתמול קניתי לליאושר מתנה
יצאתי מהחדר ובאותו זמן גם ליאושר
"מזל טוב"אמרה וקפצה עלי
|"מזל טוב גם לך"אמרתי בציחקוקים
"גם לך יש בלונים?"שאלתי
"אדום ו.."
"לבן"אמרתי
"אויש…האמא הזאת כל שנה אותם בלונים"אמרה ליאושר וירדה למטה
"מזל טוב חמודות שלי"אמרה אמא וחיבקה אותנו חיבוק קבוצתי
"אם אבא היה יכל לראות אתכם גדלות מיום ליום"אמרה אמא,היא יותר ריגשי ממני
"הוא יכול"אמרתי ונתתי לה חיבוק
פתאום אני ליאושר קיבלנו מיליון ואחד אסמסים 'מזל טוב', נעמדנו כמו שני פסלים באמצע הסלון כותבות לכולם תודה…זה גנטיקה!
"שלום" אמר דין שעמד בדלת מחזיק קופסא יפיפיה
"מזל טוב אהובתי"אמר וחיבק את ליאושר ואז הוא קרץ לי..עשיתי לו עם השפתיים 'זה לא עובד עלי' והלכתי משם ואז קיבלתי הודעה מאושרי..איזה תיזמון!
התלבשתי מהר,אכלתי משהו ויצאתי לבחוץ איפה שאושרי חיכה לי
"מזל טוב"אמר והביא לי חיבוק
"תודה"אמרתי
"טוב,זה בשבילך"אמר והושיט לי קופסא צרה וארוכה בצבע זהב
"מה זה?"שאלתי
"תפתחי"אמר. פתחתי את הקופסא הקטנה וראיתי שם חצי לב בצבע זהב
"זה כל כך יפה"אמרתי ואז קלטתי שרשום שם משהו
"את תמיד..תמיד מה?"שאלתי
"בלב שלי"אמר והוציא מהחולצה את החי השני של הלב
"תיראי משהו"אמר ולקח את השרשרת וחיבק אותה לחצי שלו
"זה מגנט"אמר בחיוך קטן
"איזה חמוד זה,תודה"אמרתי וחיבקתי אותו חיבוק חזק
"טב ילדת יום הולדת בואי נלך לבצפר"אמר. הגענו אל השער וכולם קפצנו עלינו 'מזל טוב'
"אז אתם ביחד?"שאלה דני
"לא"אמרתי
"אה,טוב היום זה יום אהבה וגם היום הולדת שלך…אולי יצא מזה משהו"אמרה בחיוך. נכנסו לכיתה ואושרי היה עם חברים שלו
"לא יודעת לא ניראה לי"אמרתי
"את לא יודעת או שאת לא רוצה?"שאלה
"טוב מה זה החקירות האלה?"שאלתי
"טוב קרצי,לא אמרתי כלום"אמר
"חחחח סבבי"אמרתי. כל כך התלהבתי מהשרשרת שאושרי נתן לי אבל דין….דין אפילו שלום לא אמר לי! כניראה הוא חזר לאחותי ולא אמר לי
"תיראי מה דין נתן לי"אמרה ליאושר שמחה,היא הראתה לי את הצמיד המוזהב שעל הילד שלה
"יא זה כל כך יפה"אמרתי
"אני יודעת"אמרה
"טוב אולי ליום אחד אל תיהיה סנובית"אמרתי
"סורי,זה הדוגמא שנתת לי"אמרה והלכה…מה עובר עליה? אבל תכף תעבור עליה משאית שאני ינהג בה!!
תגובות (4)
אומיגדדד מושלםםם תמשיכייי!!!
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
זבל דין זבל
העיקר אומר לה שהוא אוהב אותה אתה זבל דין זבללללללללל