אני והיא/שחור ולבן~פרק 44

"לא אמא לא בא לי"התעצבנתי על אמא שלי שמכריחה ללכת לסבתא
"למה מה קרה?"שאלה אותי
"היא רבה עם חבר שלה"אמר ליאושר שירדה במדרגות
"מה את מערבת?"אמרתי לה
"מה את סחה? יאללה כולה חבר"אמרה והלכה למטבח
"מה תעשי פה לבד שישי שבת?"שאלה אמא
"מה תאכלי?"
"אמא תפסיקי כבר" התעצבנתי ועליתי לחדר.
ישבתי בחדר ואכלתי שוקולדים,כשאני עצבנית אני אוכלת שוקולד כדי להירגע..ככה אני
"אווח" התעצבנתי על הפאלפון שלא הפסיק לצלצל
"מה?"אמרתי בעצבנות
"ככה אומרים שלום?"שמעתי קול
"מי זה?"שאלתי
"כבר שחכת אותי,לא מאמין"אמרתי ואז נפל לי האסימון
"עופררר" צעקתי,עופר הוא הבן דוד הכי מושלם שיש אין עליו בעולם
"ממצב אחות'שלה?"שאל
"בסדר,מה איתך אח'שלו?"שאלתי
"בסדר,מה שמעתי את לא רוצה לראות אותי"אמר
"מי אמר? שוב פעם אמא ממציאה דברים"אמרתי
"מה קרה? את יודעת שאת יכולה לספר לי הכל"אמר
"כן אני יודעת"אמרתי
"אז בואי קצת לסבתא,הרבה זמן לא ראיתי אותך"אמר
"לא יודעת אין לי חשק"אמר
"מה? ככה את מדברת אה?"אמר כיאילו נפגע
"חחח לא פשוט ש.."
"פשוט שאין לך תירוץ אז אם עכשיו את לא באה אני לא יודע מה אני יעשה לך"אמר
"לא לא באלי"אמרתי וישבתי על המיטה
"אני סופר עד עשר"אמר
"חחח אני רצינית"אמרתי
"גם אני,עכשיו קומי מהמיטה ותזיזי את התחת שלך אלי"אמר
"איך אתה יודע שאני על המיטה?"שאלתי אותו
"אני מכיר אותך ובטוח עכשיו את טוחנת משהו"אמר
"מה איך אתה יודע?"שאלתי
"אני שומע את הלעיסות"אמר צחק
"ממש מצחיק"אמרתי
"אז יאללה תבואי"אמר
"טוב נודניק"אמרתי
"יאללה מחכים לך"אמר וניתק,הלכתי אל הארון והוצאתי ג'ינס גובה בצבע כחול וחולצה נופלת לבנה שרשום עליה פיס
אספתי את השעיר לקוקו גבוה,התאפרתי טיפה ואירגנתי תיק,אנחנו נישן שם עם כל הדודים כמו פעם..איך אני אוהבת את זה!
לקחתי את קופסת הלקים שלי הכסופה ויצאתי מהחדר
"אז את באה אה?"אמרה ליאושר
"הגיע הזמן שתסתמי אחרת יכנס לך זבוב לפה מרוב שכל היום הוא פתוח"אמרתי לה עצבנית
"את מתנהגת כמו ילדה קטנה"אמרה והורידה במדרגות מזוודה,מאיפה לי מה היא שמה שם במזוודה אחת הענקיות
"מי שמדברת"אמרתי ושמתי את התיק שלי עליי והתגלשתי על המעקה…טוב אולי אני מתנהגת כמו ילדה קטנה…