אני והיא/שחור ולבן~פרק 3

"שאלה 5" אמרה דני
"מספר האוכלוסיה גדל פי 2 וחצי" אמרתי בשקט
"תודה"לחשה לי. כתבתי את שאלה מספר 7 וצעקתי למורה
"סיימתי"
"את לא צריכה לצעוק" השיבה המורה וחייכתי אליה בחיוך של ככה באלי
הסתכלתי בפאלפון וסתם דיברתי בווצאפ ואז הסתכלתי לצד וראיתי את ליאושר יושבת מדברת עים הילד הזה! אם דין היה רואה את זה! ומה שהכי מרגיז אותי זה שאף אחד לא מסוגל לפתוח את הפה שלו!
לי לא אכפת לא אשמתי שהוא חבר של פרחה!
"כולם להחזיר לי את הבחנים" השיבה המורה ולקחה את המבחנים
למדנו אנגלית אנגלים שעתיים של חפירות בסינית,ואז ספורט,להקיף את אולם הספורט ביחד עם הבצפר! כמובן כמו תמיד אני עושה את עצמי רצה ויושבת בצל וקונה ארטיק שבפיצוציה עם כל החברה.
"יאללה לסיים עוד דקה אנחנו אמורים להיות שם" אמרה סתיו
"יאללה" אמרתי וכולנו 'רצנו' לבית הספר
"יפה הפעם הקדמת" אמרה המורה לספורט
"תודה" אמרתי כיאילו מתנשפת
"שקר" אמרה ליאושר שעברה לידי,יאוו לפעמים היא מרגיזה שבאלי לחנוק אותה בגלל קטעים כאלה קטנים ומעצבנים! כמה זמן יושבים בכלא על רצח??
~~~~~~~~~~~~~~~
"סוף סוף הביתה" אמרה דני
"כן" אמרתי ואז ראינו את הבנים מלפנינו,אני ודני החלפנו מבטים וישר רצנו אליהם,אני קפצתי על הגב של אושרי ודני על הגב של לידן
"שתי מפגרות" צעקו לנו ביחד ואני והיא רק צוחקות
"יאללה דיו" צעקה דני
ירדתי בזהירות מהגב של אושר/אושרי ודני עדיין על הגב של לידן ואומרת לו יותר מהר!
"מה את עושה בערב?"שאל אותי אושר
"לא יודעת,אין לי תוכניות" אמרתי
"בא לך שנזמין כמה חברים,נזמין פיצה ונשב בפארק?"שאל
"יאללה מתאים לי" אמרתי בחיוך רחב שהראה שתי גומות קטנות על הלחיים
"טוב אני ידבר איתך כבר" אמר
"טוב ביי" אמרתי והבאתי לו חיבוק
"בייי לידן" אמרתי ללידן שאיים לזרוק את דני לתוך פח האשפה אם היא לא תרד מהגב שלו
"בייי קטני" אמר,ככה הם קוראים לי כי אני הכי קטנה מהם!
"ביי" אמרתי ונכנסתי לבית
"שאאאלום" אמרתי לאמא שטיגנה שניצלים
"שלום מותק איך היה?"שאלה אותי
"בסדר,רגיל" אמרתי
"איפה אחותך?"שאלה
"לא יודעת ולא אכפת" אמרתי
"מתי תסתדרו?"שאלה
"לא השנה הקרובה" אמרתי וישבתי על הכיסא הגבוה שבמטבח
"את מכירה מלא תאומות ותאומים שמסתדרים והם בגיל שלכם,אני פשוט.."
"כי הם לא ליאושר" אמרתי וקמתי מין הכיסא
"את לא רוצה לאכול?"שאלה כשראתה אותי כבר במדרגות
"הרסת לי את התאבון" אמרתי ונכנסתי לחדר! שונאת שמשווים אותי לאחרים במיוחד במקרים האלה!
שכבתי על המיטה על הגב,ומסתכלת על המדבקות הקטנות בצורת כוכבים שבתקרה ונזכרת..נזכרת ביום שבו הדבקתי את המדבקות עם אבא,הייתי בת 3. זה היום שבחיים לא אשכח,הוא עומד על סולם ומדביק את המדבקות ואני אומרת לו באיזה צורה.
"מרגישים בתאילנד,מרגישים בסוטול.." אני חייבת לשנות את הצילצול חשבתי לעצמי
קמתי ולקחתי את הפאלפון מהשידה שלי,ניגבתי את הדימעה ועניתי
"הלו" אמרתי
"קטני,היום בחמש כולם בפארק" שמעתי את הכל של לידן
"סבבה,מי בא?"שאלתי
"כל החברה" אמר הבנתי למה הוא מתכוון
"סבה" אמרתי
"יאללה בי" אמר
"ביי" אמרתי וניתקתי
ניגשתי לארון הלבן פחתי אותו והוצאתי משם ג'ינס וחולצה נופלת לבנה,ירדתי למטבח ולקחתי שניצל מזגתי קצת ספגטי עליתי למעלה להטעין את הגאלקסי שלי.
בשעה ארבע וחצי התארגנתי,שמתי טיפה פודרה,לא אוהבת מייק אפ כי זה לפעמים דביק וזה..,גלוס,רימל הוצאתי את הפאלפון,לקחתי עשרים שקל ויצאתי
"אמא הלכתי אני יחזור בסביבות 10,לא מאוחר" אמרתי,הפארק מול הבית שלי וזה טוב כי כל מי ששם הוא מהבצפר,והרוב חתיכים!אחרת מי היה מתאפר?