אני והיא/שחור ולבן~פרק 28 ♥

"מטומטמת הדאגת אותי"אמרתי ולליאושר כשנכנסה הביתה
"את לא מבינה מה עשית לאחותך"אמרה אמא
"תודה אבל,איפה המגבונים?"שאלה והתעלמה ממני
"את מבינה מה אני אומרת?אני חשבתי שאת מתה!"אמרתי לה.היא הרימה מעט את הרגל שלה וראיתי שיש לה דם.
"איך זה קרה?"שאלתי אותה בזמן שהיא שטפה את הרגל במקלחת,כולנו נרגענו אחרי שהבנו שליאושר בסדר
"זה לא הדם שלי"אמרה
"אז של מי?"שאלתי לא מבינה,נשענתי על המשקוף של האמבטיה
"של ניקול"אמרתי עצובה
"ניקול?"שאלתי בהלם,היא החברה הכי טובה שלה
"מה קרה לה?"שאלתי
"לא יודעת,שמענו יריות וכל האנשים התקופפו ו..אני ראיתי שאנשים קמים אז קמתי ביחד איתם וראיתי שניקול..לא קמה היא שכבה על הבטן בריצפה הקרה"אמרה ודמעות התחילו להציף את עניה
"ואז מה קרה?"שאלתי
"הריצפה מלאה בדם,מלא אנשים נפצעו וניסיתי לעזור לניקול אבל שני אנשים לקחו אותה ממני והרחיקו אותה ובקושי ראיתי אותה"אמרה וניגבה תוך כדי את הרגל
"יאו,דקה לקחו אותה באמבולנס?"שאלתי אותה
"כןואמא לא מסכימה לי ללכת לראות מה איתה"אמרה ואת המשפט האחרון אמרה בצעקה
"אני לא מסכימה כי זה מסוכן מידי,חכי שהעינינים ירגעו ואני יסכים לך"שמעתי את אמא צועקת ואז הגיעה למקלחת
"אבל אני רוצה עכשיו,היא חברה שלי את הסכמת לאור ללכת לבית חולים לבקר אישה שהיא לא מכירה! אמא זאת ניקול בבקשה"אמרה
"לא ליאושר אני לא מסכימה"אמרה אמא
"אווף איתך"אמרה ויצאה מהמקלחת,היא נכנסה לחדר שלה וטרקה את הדלת
הלכתי לחדר שלי וחשבתי על העינין ולא כיף להודות בזה,היא צודקת. הלכתי לחדר של ליאושר ופתחתי מעט את הדלת.
ראיתי אותה מסתרקת במראה ומתאפרת
"לאן את הולכת לי?"שאלתי אותה..אני אוהבת לקרוא לה לי.
"לאן את חושבת?"שאלה ומרחה אודם
"את צודקת,אבל תגידי לאמא לפני"אמרתי לה
"ניראלך,היא לא תסכים לי ואל תשחקי את עצמך תמימה,גם את היית עושה את זה"אמרה ויצאה מהחדר שלה
"אוקיי"אמרתי ונכנסתי לחדר.
השעה הייתה 12 וחצי וליאושר עדיין לא הגיעה,אמא רואה טלוויזיה בסלון וכל רגע עומדת להירדם. ירדתי למטה וישבתי על המדרגות..חיכיתי לליאושר אז בנתיים שיחקתי בקנדי קראש.
אחרי דקה בערך קיבלתי הודעה,נו שיחכו קצת אני באמצע קנדי.
פאקק ניפסלתי! עכשיו נראה ממי ההודעה,5 הודעות שלא נקראו וגם שיחה…איך??
הכל מליאושר
"מה קרה?"שאלתי אותה כמעט רדומה
"אני מחוץ לבית כמעט חצי שעה ואני מנסה להתקשר אלייך שתפתחי את הדלת"אמרה עצבנית
"למה לא דפקת?"שאלתי אותה
"כי ראיתי אותך מהחלון,וגם אמא רואה טלוויזיה ואם אני יתקתק היא תרצח אותי"אמרה
"טוב"אמרתי ופתחתי לה את הדלת..היא מדברת מהר כל כך שלא הבנתי מה היא אמרה!
"העיקר שאת בחיים,מה עים ניקול?"שאלתי אותה
"היא בסדר,חסר מעט דם בגוף אבל היא תיהיה בחיים"אמרה
"יופי,אפשר לישון עכשיו?"שאלתי
"כן"אמרה בשקט..עלינו במדרגות וכל אחת נכנסה לחדר שלה..לילה טוב שיהיה!