אני והיא/שחור ולבן~פרק 18

"אמממ,טעים" אמר אושרי שטעם מין האננס
"מגעילים" אמרה דני
"תטעמי,בשבילי" אמר עידן
"אין מצב" אמרה ולקחה ביס מין הפיצה שלה עם הזיתים
הילד הזה שחיבק את סתיו כל הזמן מסתכל עליי,הרגשתי לא הכי בנוח..אולי אני מדמיינת?
"אהלן אחי" אמר מישהו,לא ראיתי מי זה הייתי עסוקה בפיצה הטעימה
"ליאושר?"שמעתי קול
"זאת אחותה" אמרתי והרמתי את הראש,זה היה דין
"אה,סליחה אתן ממש דומות" אמר
"רגילה" אמרתי
"אז מה,פיצה?"שאל
"ברור אחי" אמר הילד המוזר הזה
"רוצה?" שאל אושרי והושיט לו פיצה רק עם גבינה
"אממ אני מעדיף את האננס" אמר
"מה אתם רצינים?"שאלתי המומה מהסיטואציה ובאותו רגע המוזר שאני לא יודעת את השם שלו הגיש לו את הפיצה עם האננס
"מה זה אהבה אננס" אמר וישב איתנו
"יאוו" אמרה דני נגעלת מהבנים האלה שאכלו מגש שלם של אננס
"אני שבע מת" אמר אושרי
"אומיגאד" אמרתי
"מה?"כולם הסתכלו עליי
"תסתכלו" אמרתי והצבעתי על החלון וראינו מישהו מנסה להתחיל עם בחורה והיא הכי לא מעוניינת
"דקה" אמר אושרי וקם ממקומו
"רק דקה,כבר חוזרים" אמרו הבנים והלכו גם
"תיזהרו" אמרתי להם,הבחור התחיל להכות את הבחורה הוא נראה מסוכן,אני סתיו ודני נדבקנו לחלון לראות מה הם יעשו
הם הגנו על הבחורה ואושרי והמוזר הזה תפסו את הבחור,הבחור הזה התחיל להשתולל ולהרביץ לכל הכיוונים..
"פאק" אמרתי כשראיתי שאושרי חטף מכה בעין,הוא התחיל לדמם והבנים באו אליו והבחורה דפקה ריצה
קמתי מהמקום לבוא אל אותה הבחורה
"אל תלכי" אמרה דני
"אני חייבת" אמרתי ורצתי אל הבחורה הזאת שבוכה והבחור המוזר הזה איתה ביחד
"את בסדר?"שאלתי אותה
"לא ממש" ענתה לי
"מה הקשר שלך איתו?"שאלתי
"זה בעלי" אמרה בלחש
"למה את נשארת איתו?תתגרשי" אמרתי לה
"אני רציתי בגלל זה הוא התחיל להכות אותי,כמו תמיד ו..הוא איים עלי" אמרה ובכתה
"אחח" הבחורה אמרה ותפסה את הבטן
פתאום ראיתי דם..שלולית קטנה של דם
"את מדממת" אמר הבחור השני שעדיין אני לא יודעת איך קוראים לו
היא עזבה את הבטן וכל הידיים שלה דם
"התינוק שלי" צעקה
"התינוק שלי" צעקה שוב
"את בהריון?"נעמדתי
"התינוק שלי" התחילה לבכות
"רוץ לפיצה ותגיד שיתקשרו לאמבולנס" אמרתי
"טוב" אמר ורץ מהר
"התינוק שלי" אמרה ובוכה ובוכה
"מה השם שלך?"שאלתי אותה,כן זה לא הזמן המתאים
"נעמה" אמרתי בלחץ מחזיקה את הבטן שלה
"יש לך קרובי משפחה?"שאלתי אותה
"לא" ענתה לי ועדיין בוכה
"הבנים שמו לב אל הדם,הם היו בכביש הנגדי והם באו אלינו
"הבחור הלך כבר,הוא שיכור" אמר אושרי
"הוא תמיד שיכור" אמרה
נישארנו דקות ספורות ואז האמבולנס הגיע
"מי אתם?"שאל אחד מהאנשים
"מה מי אנחנו?"שאל אושרי ובאותו זמן שמו את ענמה על העלונקה והיא בוכה וצועקת התינוק שלי,כל השכונה התאספה סביבינו
"מי אתם בשבילה?"שאל שוב אותו בנאדם
"אפחד,היינו בתוך הפיצרייה וראינו בחור מכה אותה" אמרתי
"חבר שלה?"שאל
"לא,בעלה" אמרתי
"סבבה" אמר
"תשלחו ניידות אל רחוב נתן אלבז" אמר לנהג והנהג אמר את זה בקשר
"יאללה סע" אמר הבחור הזה ודפק עמד על האמבולנס ודפק על החלון ואז סגר את הדלת כשר האמבולנס נסע..בקושי הבנתי מה הולך שם הכל היה בשנייה אחת…זה היה מלחיץ,תוך דקה המשטרה הגיעה ולחקה מאיתנו עדות ומהאנשים האחרים
"אוקי זה הכל?"שאל השוטר כשסיים לחקור אותנו
"כן" אמרה סתיו מפוחדת
"די תירגעי" אמר הילד וחיבק אותה מאחורה חיבוק חמוד,כניראה זה החבר שסתיו אמרה לי,כן המגלגל שבמוח עובד לאט..
"טוב אני הולכת לבית"אמרתי וניפרדמתי מהם
"ביי" אמרו לי ואני הלכתי..מלא מחשבות מתרוצצות בראש שלי על הבחורה הזאת..כמה שכאב לי עליה