אני והיא/שחור ולבן~פרק 58 עונה 2 #האף שלך זז לצד מותק!

-אוקי אני ממש ממש התלהבתי מאיך ששינו את האתר יאווו ולמה אני לא מצליחה להיכנס לסיפורים שלי כיאילו לקרוא את הפרקים…מזל שנזכרתי איך הפרק הקודם נגמר :)
~~~~~~~~~~~~~~~~~
"אתה רציני?"שאל אותי אדם
"כן"אמרתי בחיוך
"יאו דין אני לא מאמין! אתה עדיין יוצא עם ליאושר וגם אם אחותה"אמר
"מי זאת אחותה?"שאל לאחר שנייה
"אור,מהכיתה"אמר
"מגיע לך צ'לש…דקה אור אור?"שאל
"כע אחי אין אני חולה עליהם ו.."
"אתה פשוט מפגר"אמר
"מה?"שאלתי לא מבין
"אתה יוצא עם אחות של אור ועים אור באותו זמן,אתה פשוט מטומטם" אמר
"מיקודם אמרת שמגיע לי צ'לש מה קרה?"שאלתי עצבני
"אתה פאקינג יוצא עם אור! אור זאת שהיית דלוק עליה כל חייך ואתה עם אחותה בשביל שתראה כל דקה! תשמע טוב טוב אם אתה פוגע בה זה הסוף שלך"אמר
"תשמע לי טוב טוב,אתה לא תעיז להגיד כלום ולא לעשות לי כלום..אתה מכיר אותי טוב כשאני עצבני"אמרתי וקמתי מהספסל
"תשמע מה אני אומר לך"שמעתי אותו צועק,עשיתי לו עצבע שלישית והמשכתי להתקדם.. אף אחד לא יודע לפרגן!
הש/עה הייתה מאוחרת,חשוך כיסה את הרחוב ורק מ'ס פנסים מאירים,בעטתי באבן שהייתה לידי והרגשתי לרגע נצלן…הרגע הזה עבר
~מנקודת המבט של אור~
בוקר,שמתי נעלי סניקרס,טייץ שחור מבריק,חולצה לבנה,סידרתי את השיער,פלא פון,תיק של אדידס ויצאתי מהחדר
"אמא" אמרתי ולקחתי שלוק מהשוקו החם
"כן?"אמרה
"היום יש לי מבחן במתמטיקה"אמרתי
"אה באמת,התאמנת?"שאלה אמא
"כן ברור"אמרתי,הלימודים כל כך חשובים לי ואני כל כך רוצה להצליח ולהגיע לרמה הכי גבוה,בנתיים אני במצויינות יחד עם אחותי אבל…איך קיבלו אותה לשם רק ה' יודע
"היוש אימוש ואורוש"אמרה ליאושר כשירדה מהמדרגות
"יש לך מבחן את יודעת"אמרה אמא
"כן"אמרה ליאושר
"התאמנת?"שאלה אמא
"ברור כיאילו דה"אמרה ליאושר,ברור שהיא משקרת,כשהיא משקרת האף שלה זז לצד..והאף שלה זז לצד.
"יאללה בהצלחה בנות"אמרה אמא והורידה את העיתון מין העניים
"ביוש אימוש"אמרה ליאושר
"ביי אמא"אמרתי
"ביי"אמרה אמא ויצאה מהבית
"אוקי,תביאי את השליפים"אמרתי לליאושר
"מה?"שאלה
"השליפים…נו התשובות לבמחן"אמרתי
"אין לי"אמרה
"באמת?"שאלתי,כן האף שלה גם הפעם זז לצד
"כן באמת"אמרה
"תישבעי"אמרתי
"בך?"שאלה
"באבא,תישבעי באבא שאין לך שליפים"אמרתי
"טוב בסדר"אמרה והיא הוציאה מתוך החזייה דף מקופל
"אחלה מקום"אמרתי נגעלת מהסיטואציה,היא רק קרצה לי בעצב…
"זה בשבילך"אמרתי וקרעתי את הדף לרצועות ארוכות ושמתי בפח
"אני הלכתי ושלא תעיזי לעשות חדש
"מבטיחה שאני לא יעשה"אמרה,הפעם האף לא זז לשום צד
יצאתי מהבית והלכתי לכיון הבית ספר..ואז..
~מנקודת המבט שלך ליאושר~
"מבטיחה"אמרתי,אור יצאה מהדלת ואני שמתי ספיד לכיון הפח
"איפה הסלוטייפ"אמרתי. לקחתי את הדף שאור קרעה והתחלתי לעשות שעת יצירה,הדבקתי את הדף והחזרתי אותו למקום,לחזייה! מזל שאין שום דבר בפח,הוא היה ריק לחלוטין.
יאצתי מהר מהבית באיחור של חמש דקות..ארבע דקות לקח לי למצוא חתיכה אחת שהייתה ביידים שלי בכלל!