אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 5

דניאל, לקח אותי לבית שלי,
ואמר לי: "פעם, לא האמנתי בצירופי מקרים, אבל עכשיו אני כן מאמין!"
אני חייכתי עליו ואמרתי לו: "וחברות שלי,
באמת צדקו, הן אמרו לי שאני אמצא את האחד שלי. ועכשיו מצאתי את האחד שלי!
אני אוהבת אותך!" דניאל אמר:
"את האחת והיחידה שלי! אני אמרתי לו: אתה היחיד שלי!"
דניאל שאל: "אני רוצה להמשיך איתך את הקשר ואת רוצה?"
אני נישקתי אותו, ושאלתי: "איך אתה חושב, זה כן או לא?"
הוא חייך ואמר: "כן" אני שאלתי אותו: "אתה לומד במקיף ד'?,
כיתה ח'?" הוא ענה לי: "כן, מה את לומדת שם??" אני אמרתי: "כן!
איזה יופי, אז ניפגש מחר? בבית הספר?"
הוא אמר: "כן, מאמי שלי, אוהב אותך כל כך, לילה טוב שהיה לך."
אני אמרתי לדניאל: "גם לך חלומות נעימים, אוהבת." אני אמר לי: "אני יחלום רק עליך!"
אני חייכתי ואמרתי: "חח, גם אני אלך, ביי אוהבת!"
נכנסתי לבית, אמא שלי קצת כעסה שבאתי מאוחר בשעה 02:00,
אבל זה לא מה שחשוב, הלכתי לחדר שלי, ונשכבתי על המיטה,
אני מה זה שמחתי, מחר אני לא היה לבד,
כמו תמיד בהפסקות, עכשיו אני היה עם דניאל,
הלכתי לישון, כדי שלא לא לאחר מחר לבית ספר,
כי אני תמיד מאחרת, ואז בוקר התעוררתי,
והטלפון שלי צלצל עניתי, ושאלתי: "הלו, מי זה?"
ואז ענו לי: "זה אני דניאל, את באה לבית ספר?"
אני חייכתי ואמרתי: " כן ברור, אני כבר יוצאת." דניאל שאל אותי:
"רוצה שאני החכה לך ליד לבית או שבבית ספר?"
אני עניתי לו: "איפה שתרצה, מאמי שלי"
כמובן שרציתי שהוא יחכה ליד הבית,
כדי שניכנס כמו זוג של מתחתנים, אבל אני לא רוצה להקשות עליו,
דניאל אמר לי: "טוב אז אני יחכה לך ליד הבית שלך".
אני אמרתי לו: "סבבה, מחכה לך". הלכתי להתלבש לבית הספר,
לבשתי את הבגדים הכי יפים שיש לי. יצאתי מהבית, וראיתי את….