אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 44

דניאל התקרב אליי, ונישק אותי ואמר לי בשקט: "אני אוהב אותך".
הוא הכניס את כל הבלונים לבית, ובקצה של כל החוטים שחיברו את כל הבלונים הייתה מתנה.
דניאל נתן לי את הקופסה וחיכה שאני אפתח, פתחתי את הקופסה והייתה שם שרשרת,
שבקצה היה תליון של לב בצבע כסוף, והיה גם אפשר לפתוח והייתה מקום לתמונה קטנה,
דניאל אמר לי: "כשנעשה תמונות מהחתונה אני רוצה שנכניס לשם תמונה שלנו.
זה היה כל כך מדהים, אני פשוט חיבקתי את דניאל, זה היה המתנה הכי נהדרת בעולם!
ודניאל הוציא מהכיס עוד שרשרת דומה לזאת שהביא לי.
ודניאל אמר לי: "כשכבר אנחנו נקים משפחה, עם ילדים אנחנו נצטלם וגם נכניס תמונה קטנה
למזכרת".
אחר כך לא שמנו לב שכבר 17:00 אני יצאתי הכי מהר שאפשר לסלון כלות.
אמא שלי חיכתה לי שם, התחילו לעשות לי תסרוקת ואיפור, יצאתי מזה יפה האיפור היה
כל כך יפה ועדין, והתסרוקת יצאה ממש מתאימה לי, אחר כך הלכתי ללבוש את השמלה,
אני הזעתי כל כך מרוב שרצתי לסלון כלות כדי שלא לאחר.
בקשתי מאמא שלי שתיכנס לחנות סופר פארם הכי קרובה שתקנה לי
בושם או משהו מריח טוב, השמלה הייתה כל ארוכה וכל כך כבדה שבקושי זזתי, דניאל
התקשר אליי ואמר: "אדל, אני עוד מעט מגיע".
"תן זמן מדויק".
אמר: "אני חושב עוד חצי שעה"
"בסדר אז אני מחכה".
אמא שלי הגיע מהחנות הביא לי בושם נהדר, והמחיר יותר נהדר 500 שקל.
דודה שלי אמרה דניאל מגיע.
נכנסתי לתוך משהו יפה שמסביב וילונות לבנות וורודות, וכשדניאל ניכנס הזיזו את הוילונות
ודניאל היה כזה מאושר כשראה אותי,
נזלה לו דמעה מאושר, ואז החבר שלו ביציאה מהסלון ללימוזינה שלנו, הוא זרק
ורודים לבנים ואדומים והייתה גם שביל אדום ממש יפה, ומסביב היו נרות.
אמא שלי הלכה ללימוזינה לשבת מקדימה יותר, נכנסנו ללימוזינה והתחלנו
לנסוע לים לעשות תמונות לאלבום חתונה.