אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 32

אבא שלי ואמא שלי,
יושבים באוטו,
אבא שלי יצאה כבר נבהלתי..
אבא שלי הסתכל על דניאל
ואמר: "…למה בכביש?
לא הספיק לך כבר פעם אחת להידרס?"
זזנו למדרכה, איזה מזל שאבא שלי לא אמר כלום
על שהתנשקנו..
אמא שלי אמרה: "מיקי, בואו נלך לאמא שלי,
לא נפריע למסיבה שלהם".
אבא שלי נכנס לאוטו והם נסעו..
כולנו נכנסנו לבית,
אנה אמרה: "איזה פדיחה!"
כולם אמרו: "כן אה.."
דניאל אמר: "טוב, תרגעו כולה ההורים של אדל.."
אמרתי: "טוב, תשבו תתכבדו לאוכל".
כולנו ישבנו מסביב לשולחן,
אני ודניאל ביחד ישבנו אחרי שאכלנו
אנה קמה ואמרה: "דניאל רוצה להגיד משהו".
דניאל לקח אותי לאמצע הסלון, ישב על ברכיו,
ואמר: "אדל..ת-תנשאי לי אהובה?"
שמעתי את כולם שרים את השיר:

'התינשאי לי אהובה
התהיי לי לאישה
ותתני לי את ידך
ולנצח אשאר לצידך
התינשאי לי אהובה
התהיי לי לאישה
ותתני לי את ידך
ואשאר לצידך'.

לא ידעתי מה לענות,
התרגשתי יותר מדי,
ובכיתי מרוב אושר..
לא ידעתי מה לענות, אבל אני כבר
ידעתי מה לענות אבל התביישתי,
בסוף עניתי לדניאל אמרתי לו….