אני והחבר הדמיוני שלי – פרק 26

דניאל שאל: "את ר-רוצה להינשא..לי?" דניאל התחיל להסמיק…
אני הסמקתי, אבל ידעתי שזו סתם טריק..דניאל הסתכל עליי
והתחיל לדבר.. אחרי כמה דקות שהוא השתתק..
הוא אמר: "אני יודע שאת בהלם, אבל לא עכשיו להינשא, בעוד שלוש
שנים..אחרי צבא בית ספר.."
חייכתי ואמרתי: "בטח ש….כן"
דניאל חיבק אותי ואמר: "אז אנחנו מאורסים בעוד שלוש שנים נתחתן".
שאלתי: "א-אז איפה הטבעת?"
דניאל ענה: "בואי.."
הלכנו למרכז, ראיתי חנות תכשיטים, לא חשבתי שהוא יקנה
עכשיו, חשבתי אחרי שלוש שנים..אבל לא, דניאל לא הפסיק
להסמיק, לא ידעתי שיש לי בעל לעתיד כל כך רגיש,
התקרבנו לדלת של החנות..לא יודעת מה קרה לי..
הזזתי את דניאל, מהכניסה של החנות ושאלתי את דניאל:
"מאיפה יש לך כסף, עכשיו על תבזבז עליי, אני לא רוצה!"
דניאל ענה: "תקשיבי, אני לא אוהב שאת כזאת, מה את לא סומכת עליי?"
אמרתי: "כן, אבל אני צריכה לדעת, זה לא קשור אם אני סומכת עלייך!!"
דניאל אמר: "טוב, אז כשהלכתי עם דביר לקנות משהו למועדון..אז
דביר אמר לי לשמור את הכסף למשהו אחר…ודביר הביא לי את הבגדים שלו..
ועכשיו אנחנו יכולים להיכנס? אשתי".
אמרתי: "טוב, אבל לא משהו יקר!!"
דניאל חייך, ופתח את הדלת, ואמר: "כנסי".
נכנסנו ראיתי את אנה ודביר, לא הבנתי מה הם עושים פה..
יכול להיות שאנחנו מתחתנים כולנו??
אנה חייכה ונופפה לי, התקרבתי אליה ושאלתי: "מה גם את מתחתנת?"
אנה לא הספיקה לענות, ודביר ענה במקומה ש…