אני ואתה ? זה לנצח-♥♥8♥♥-

לפניי שאני מתחילה? תדעו שהפרק מוקדש לעומר… *~* אהובי :>

"אנג'ל ? אני אוהב אותך" צעק לי עומר… "גם אני אותך" צעקתי לו בחזרה
אבל הוא לא שמע… ואז לאט לאט הוא התרחק ונעלם "עוומר" צעקתי
אבל זה היה מאוחר מדיי… הוא נעלם לאיפה מה זה המקום הזה
ואז התעוררתי בבהלה.. וגיליתי שאני שוב בפנימייה החמה שאני אוהבת
כמה שהתגעגעתי לפה.. היי מי לידי ? זה שון הוו חייםשלי הילד הזה
ושם במיטה ליד זאת שחף "שחף ? את ערה?" שאלתי בשקט
"כן מאמי גם את לא נרדמת ?: היא אמרה וחייכה אליי "לא" אמרתי בעצב
"שוב עומר ? " היא אמרה ופנייה נעצבו "כן" נאנחתי והנהנתי בעצב
"את חייבת לסיים עם הסיפור הזה" היא אמרה בנחישות רבה
"אבל מה עם שון,אני לא יכולה להיפרד ממנו" אמרתי בעצב
"הוא חלק ממני והוא לא ידבר איתי אחריי זה" דמעה זלגה על לחיי
"בטח שאני אדבר איתך מאמי" אמר שון קצת ישנוני אבל אמר
"היי זה שאנחנו ניפרד לא אומר שלא נמשיך להיות ידידים טובים,כן?"
הוא חיבק אותי ואמר " לכי לעומר,הוא ממש עצוב" הוא אמר ודחף אותי
דחיפה קטנה "טוב טוב אני הולכת להתארגן חחח" אמרתי וחייכתי חיוך קטן
לבשתי ג'ינס קצר ארוך גופייה של מיני מאוס סוודר ארוך כזה ונעלי בית של
cookie minster חמודות כאלה ויצאתי לדרך… עמדתי מחוץ לדלת שלו
ושל בר … דפקתי בדלת… ומישהו בא.. פתח את המנעול ואת הדלת
ואז ראיתי שזה הוא … הוא בכה..? "עומר? " אמרתי ודמעה ירדה על פניי
"אני אוהב אותך" הוא אמר לי ובכה … הוא היה כלכך חמוד ככה דיי
לא עניתי לו פשוט נישקתי אותו ונישקתי אותו ולא עזבתי אותו ..
ואז יצא שהלכתי לישון איתו מחובקת בכפיות אבל כלכך הרגשתי בטוחה
איתו הוא היה כמו מגן,שמחמם לי את הלב… הרגשתי מאוהבת כלכך
"אני אוהבת אותך " לחשתי לו באוזן "גם אני אותך" הוא לחש ונישק אותי
זהו הגיע יום שבת… רוב הילדים נסעו הביתה להורים… ואני נשארתי בחדר
ובכיתי… כי לי ? אין הורים.. מעניין למה הם נטשו אותי חשבתי בליבי…
ואז דפיקת דלת הפריעה למחשבותיי…. "בואי נוסעים" עומר אמר לי
"לאן?" שאלתי אותו נתתי לו נשיקה וחייכתי.. " להורים שלי" הוא אמר
ונשמע מאוד רציני בעניין "לאלא אין סיכוי " אמרתי וצחקתי "בטח שכן"
הוא אמר " הכל כבר מסודר בואי" הייתי בשוק… ארזתי תיק ויצאנו לדרך

היי אנשים אני אוהבתאותכם♥♥

המשך יבוא -אם תרצו בכך,ואם זה יסתדר לי כבר XDD-