רגשות של מוות – פרק ניסיון .
" היילי wake up " צעק איש מחלקה .
" אני קמה " צרחתי ופתחתי את עיניי , ראיתי שאני בחדר בידוד וקשירה , טוב מה
אפשר לעשות כאשר אתה מנסה לברוח מהמקום הזה .
היידים והרגליים שלי קשורים למיטה ואיני יכולה לקום מהמיטה " בהתחלה תשחרר אותי
ואז אני יקום " צרחתי .
איש מצוות המחלקה האחרי על בני הנוער ועל הילדים נכנס , הוא היה נמוך קומה ורזה ,
משקפיים וחלוק לבן על גופו , שערו מטולטל ועיניו שחורות .
הוא פתח את הקשרים שלי וקמתי מהמיטה " היילי משפחתך מגיעה לביקור יש לך עשר
דקות להתרגן , קדימה !" גער בי לאנדון ( השומר שלי ) .
לאנדון תמיד נחמד אלי ונדיב אבל שאני נמצאת בחדר הבידוד והקשירה הוא תמיד גוער עלי
" למה את נמצאת פה "? או " הבטחת לי לא להכנס לצרות " .
לאנדון הסתובב לכיוון הדלת וסימן לי לצאת לחדר שלי , הלכתי ונכנסתי , הבנות האחרות כבר
לא ישנו הם רק קראו ספר ( יש לנו מצלמות בחדרים ) .
" היילי את בסדר "? שאלה אותי ויולט , חברה שלי שנמצאת פה בגלל שהייתה נרקומנית .
ויולט היא נערה עם שער אדום חלק , עיניים חומות , נערה גבוה בגובה שלי ורזה .
לבשתי שמלה אדומה ועליונית שחורה ונעלי בובה שחורות .
" אני בסדר , המשפחה שלי מגיעה לבקר אותי ואני לא רוצה שויקטוריה תבכה שוב בגלל שהיא
חושבת שזאת אשמתה שאני נמצאת פה " אמרתי בזמן שסדרתי את שערי מול המראה .
" מתי עומדים לשחרר אותך "? שאלה ויולט .
" ביום ההולדת השמונה עשרה שלי , עוד שנתיים אני תקועה פה או שבת המשפט יכניס אותי
לכלא או שהמנגוס ( מנהל מחלקה ) יאשר את השיחרור שלי " אמרתי .
" אפשר להם שתיהיה פה ארבע שנים "? שאלה ויולט בתדהמה .
" אני סוג של רוצחת סידרתית , אז כן אפשר להם " אמרתי ונגבתי את ידיי בשער , שאני מורחת
את הקרם על שערי שחור והבקבוקי .
" היילי קדימה " נכנס לאנדון ושם לי אזיקים מאחורי גבי על הידיים והתקדמתי איתו אל משפחתי .
ראיתי את ניילי בת הארבע עשרה בוכה שוב " מה קרה "? שאלתי וסמנתי ללאנדון שיתן לי לדבר איתה .
" סנייק (Snake ) שוב עשה את זה " אמרה ניילי .
" שוב "? שאלתי בתדהמה .
" כן " היא אמרה מושפלת ועינייה אדומות .
פעם אחת סנייק כבר אנס אותה וטיפלו בו אבל עכשיו הוא רק נוגע בה כמה דקות וממשיך לבנות
אחרות , וואי המסומם הזה הולך לחטוף שוב !
" אני כבר יטפל בזה " אמרתי לניילי וחייכתי , והיא חייכה חצי חיוך שהפוני שלה מסתיר את פנייה .
הלכתי אל משפחתי שכבר עמדו בוכים , נכנסנו לחדר שהיה לפני הכניסה למחלקה ולאנדון הוריד
לי את האזיקים , כי אני יכולתי לברוח בזמן שאי הולכת במסדרון שמוביל את הכניסה אז אותי
קושרים באזיקים שאני לא יברח , אני פה עם הכי הרבה ניסיונות בריחה , כול שבוע איזה שלוש
נסיונות בריחה מהמקום הנורא הזה ! אבל עדיף מהבית !
ישבתי בשקט שאמא שלי וויקטוריה בוכות " היילי אבא לא יכל להגיע , שוב הוא נכנס לכלא " אמרה
אמא , זה כנראה עובד בדורות .
" היילי , אני מצטערת הכול באשמתי " בכתה ויקטוריה .
" ויקטוריה זה לא אשמתך וטוב שספרת לי שהוא אנס אותך , הוא היה פדופיל , אז רצחתי
פדופיל זה לא אכפת לי ! " אמרתי עם חיוך ענק .
"זאת כן אשמתי " אמרה ויקטוריה והטמינה את ראשה בכפות ידיי .
" אמא פעם הבאה שאת באה לבקר אותי , אל תביא את ויקטוריה , אני לא יכולה לראות אותה בוכה ואומרת שסאת אשתמה " בקשתי ממנה " אהה
וגם פעם הבאה שאת מגיעה אני רוצה לראות את אבא " הוספתי .
" נכון " אמרה אמא שלי והוציאה את הפלאפון מידה .
" שלום אפשר בבקשה את תומס לומאס , זאת אשתו מריאנה " אמרה אמא .
ישבנו וחיכנו בשקט כדי לשמוע את הקול של אבי , תקווה גדולה עלתה לנו בלב " הלו "? שמעתי
את הקול הקשוח של אבי .
" אבא "? שאלתי עם חיוך .
" היילי , כמה טוב לשמוע את קולך " אמר אבי .
" אבא ! מה עשית הפעם "? שאלתי בכעס .
" אני לא עשיתי כלום , ניסתי להציל את אנדרו ! את זוכרת אותו ! הוא סוחר סמים אז הם חשבו
שזה אני והכניסו אותי לכלא , בנתיים אנדרו מהרגן לי עורך דין שיעזור לי לצאת מהסיבוך הזה "
אבי אמר ושמעתי את העצב בקולו .
" שעת הביקור הסתיימה " אמר לאנדון " זהו "! שמעתי מישהו אומר בצד השני של הטלפון .
" בתי אני צריך ללכת , אוהב אותך ונדבר יותר מאחור " אמר אבי .
" להתראות , א-ב-א " זאת הייתה הפעם הראשונה שאני אומרת את המילה הזאת השנה ונתיקתי .
ויקטוריה ואמי חבקו אותי חזק ונופפו בזמן שסמו לי אזיקים והבילו אותי לתוך המחלקה .
" לאנדון איפה סנייק "? שאלתי .
" אנני יודע , תנסי בחדר שלו " אמר לאנדון והנהנתי .
" תודה " אמרתי ופניתי אל החדר של סנייק , קוראים לו ככה מכיוון שאף אחד לא יודע את שמו האמיתי חוץ מצוות המחלקה , והם לא מוכנים לגלות לנו את שמו האמיתי , הלכתי אל החדר שלו
ופתחתי אותה במהירות " סנייק " ! צרחתי וראיתי אותו יושב על המיטה ומעשן גראס , שערו שחור
שנופל על עיניו ועיניו כחולות כצבע השמיים , יש לו עגיל בגבה .
" אתה "? אמרתי והצבעתי על הגראס .
" אל תגידי לאף אחד " הוא בקש וקם מהמיטה והתקרב אלי " עמוד "! צוותי עליו " אל תתקרב אלי "
צעקתי , הוא לא הקשיב לי והתקרב אלי והתכופף לגובה עיניי , דחפתי אותו " תתרחק ממני " !
סנייק צחק " מה מצחיק "? שאלתי .
" את חמודה שאת כועסת " הוא אמר .
" מצחיק , אני רואה שאתה רוצה שישמו אותך בחדר קשירה " אמרתי ופניתי אל הדלת .
החיוך שלו נפל , הוא תפס את ידי " את לא הולכת לספר נכון "? הוא שאל בקול קשוח .
" למה לא "? שאלתי ודחפתי אותו .
" כי את אמרת לי בעצמך שאת לא רוצה שאף אחד יהיה בחדר קשירה חוץ ממך נכון "?שאל בחיוך .
" לא אכפת לי שתיהיה שם , את לא אחד מהם "! אמרתי .
" נו אני מתחנן בקשר לזה "! הוא התחנן .
" נעשה עסקה ! אני לא יספר כלום על זה ואתה תלך ותבקש סליחה מכול הבנות שאנסת ונגעת
ו .." אמרתי בחיוך תחמני .
" ו…"? הוא שאל .
" ותגיד מה עשית ללאנדון " אמרתי בחיוך תחמני .
" את רוצה שאני יספר ללאנדון על מה שעשיתי ? את משוגעת ! " הוא צעק .
" בסדר , לאנדון ישמח לדעת שאתה מעשן גראס "! אמרתי .
" טוב בסדר " אמר סנייק והסתכלתי לתוך עיניו לראות אם הוא רציני ולשמחתי הוא כן !
תגובות (2)
סיפור מהמם!!=)
תמשיכי!!!!!!! את חייבת להמשיך!!!!!!!
תמשיכי!!!