אני, את והעולם- פרק 22 -פרק אחרון-
התחיל להיות לי קר והכאב התחזק עוד יותר. הרגשתי את הדם מזדחל לי מתחת לגב ומרטיב אותי. והנה אני שוב פעם חסרת אונים.
השיניים שלי נקשו, כרכתי את הידיים סביבי כדי לחמם את עצמי. ורעדתי.
בבקשה אלוהים, התחננתי,
תהרוג אותי עכשיו, אני לא יכולה לסבול את הכאב, פשוט תהרוג אותי.
אבל הגורל לא רצה. הגוף שלי המשיך להילחם נגד הכול, והמשכתי לחיות. דמעות ירדו משני צידיי העיניים שלי.
עד ששמעתי דלת נפתחת. דממה. ואז צעדי ריצה כבדים.
"אלי!"
הפנים של טיילור ניגלו מעליי. נשיפה כבדה נפלטה לי מהפה.
"מה קרה?!" שאל בהיסטריה.
עצמתי עיניים בכול הכוח אבל זה לא עזר, הדמעות רק התחזקו. "נכנסתי הביתה… הוא היה שם" ניסיתי להגיד בקול רועד. נשימות קטועות נכנסו ויצאו לי מהפה. "היה לו סכין ביד, ניסיתי לקום אבל הוא הפיל אותי ו…" לא היה לי מספיק כוח כדי להשלים את המילה.
"ו….?!"
"הוא פשוט ברח ונשארתי פה לבד. איך ידעת להגיע?"
כשהוא פתח את הפה, פניו התחילו להטשטש והתעלפתי.
– – –
פקחתי את עיניי. הפנים שלי התקמטו וניסיתי לפנעח איפה אני. זכרתי שטיילור הגיע ואז…. התעלפתי?
הייתה המולה סביבי.
"איפה אני?" שאלתי את עצמי בקול.
"אלי," הפנים של טיילור היו מעליי, "אל, הכול יהיה בסדר, אני מבטיח. עוד מעט מגיעים לבית חולים, הכול יסתדר, את שומעת אותי? אני אוהב אותך."
ודווקא עכשיו כשהכול נראה שחור המילים שלו נתנו לי כוח להמשיך להילחם ולנסות לחיות מחדש.
ניסיתי לסובב את הראש שלי לראות איפה אני. שכבתי על מיטה כתומה באמצע אוטו ומסביבי מכשירים וכלי טיפול. ניסיתי לסובב את הראש לצד השני אבל הכאב פילח את הגוף שלי בחזרה. טיילור שם לב להבעת הפני שלי.
"אל?"
לפני שעניתי לו, האוטו נעצר והדלתות נפתחו. המיטה כשאני עליה, נגררה אל האוויר הקר שבחוץ, ובתוך שתי שניות אוויר חם כיסה אותי בחזרה. רעש של היסטריה התחיל להיווצר ורציתי להעלם.
– – –
העיניים שלי נפקחו שוב וקיר לבן נשקף מעליי. הייתי לבושה בכותונת לבנה עם כיתוביות מטושטשות.
סובבתי את הראש וטיילור ישב לידי.
"הי, התעוררת."
"הי." אמרתי בתחושת בלבול.
"מה קרה?" שאלתי באי ידיעה.
"הגענו לפה, וישר לקחו אותך לניתוח, כנראה שהסכין פגעה בכמה איברים פנימיים, אבל עכשיו הכול בסדר, את יכולה לנוח אל."
הנהנתי בהסכמה. "תגיד.." התחלתי לשאול אותו.
"מה?"
"לא משנה." הצטערת על המילה שהוצאתי מהפה.
"אל, מה רצית לשאול אותי?" שאל בסקרנות.
"באמת התכוונת לזה?"
"למה?"
"כשאמרת לי באמבולנס, ש…"
"שאני אוהב אותך?" שאל כשחיוך על פניו. "כן…"
"ברור שהתכוונתי לזה." אמר והתקרב אליי, "אל, את עכשיו כול החיים שלי." אמר.
"אני אוהבת אותך." אמרתי לו בכנות והוא ניגש אליי ונתן לי נשיקה ארוכה על השפתיים.
כששיחרר אותי, פתאום, בלי שום הכנה, כאב פילח שוב את הגוף, הפנים שלי התכווצו וזעקה חלשה נפלטה לי מהפה.
"את בסדר?!" שאל טיילור. לא יכולתי לענות כי ציפצופים מהירים וחדים נשמעו מהעבר השני שלי.
"רופא!" טיילור רץ ליציאת החדר וצעק.
לפני שהוא חזר אליי, צפצוף ארוך יותר נשמע ואז הפסקתי לנשום, הגוף נרפע ולא הרגשתי כלום.
– – –
אני עומד מעליה,
מתבונן בפנים שלה, שבהן התאהבתי מהפעם הראשונה,
ברקע מכריז הרופא את שעת המוות.
תגובות (27)
אההההההה למה???
פרק מדהים כמובן אבל למה היא מתה?
תודה, אני יודעת שחלקכם יתאכזבו מהפרק אבל הגורל רצה שהסוף יהיה עצוב כנראה: )
למה היא מתה??
אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא!!!
זאת אמורה להיות צרחה، כן?
הסיפור הזה לא יכול להיגמר ככה!!
טוב، טכנית הוא כן יכול בגלל שזה הסיפור שלך، אבל זה ממש לא פייר!!
איפה הקטע ש:" והם חיו האושר ועושר עד עצם היום הזה?"
אה? אה?!
חוצפה…
סתם، אבל הסיפור הזה היה ממש טוב!
והסוף מפתיע ומרגש.
טוב، נחכה לסיפור הבא. אני רק מקווה שלא תהרגי גם שם את הדמות הראשית אחממ אחממ…
חחחחחחחח נטלי תודה שאת מכבדת את הסוף שלי!!!!
ותודה רבה רבה על המחמאות והפירגונים, את תמיד מחממת את הלב שלי♥
אני מבטיחה שהסיפור הבא לא יגמר בטרגדיה: )
יאאא למה הייא מתה ?!
מחכהה לסייפוור הבאא שלך *~*
חחחח
אה.. אסור לצחוק…
היא מתה….
זה עצוב…
מאוד!
אוי! אחד הדברים!
חחח
אוחחח באסה שזה נגמר!!
ממש אבל ממש אהבתי את הסדרה!
כל הכבוד לך!
מקווה לראות סדרה חדשה ממש בקרוב, כן??
טיילור ישרוד! נראה לי..
חח קצר אבל טרגי!
מהמם!! :)
לאלאלאלא !
אני בווווכה אבללל !!
איזה אבא זבלללללל !
איזה נסייייך טיילווור !
איזה חרא הרופא !
אמ׳לה ישלך סיפור מושלם D':
לא היא מתה היא פאקינג מתה
לא פייר
הלוואי שימצאו את האבא החרא הזה ויהרגו אותו
וואו וואו וואו וואו!!!
אבל פליז בסיפור הבא תעשי סוף מושלם, רומנטי שקיעה וים….
אוקיי אני נשארתי עד מאוחר כדי לקרוא את הסיפור שלך ואימלההה אני מתה *~*
אחד הסיפורים הכי הכי יפים שקראתי בלי להגזים קראתי איזה 500+
וואי עכשיו אני חושבת על טיילור איזה מסכן שהוא לבד עכשיו הוא ממש אהב אותה אמאאאא דיי אני בוכה פה!!!
למה היא מתה למהההה?!?!? :(
תווווווווווווווווווווווווווווווווווווודה רבה לכולם♥
מבטיחה מבטיחה מבטיחה
שסוף השיפור הבא יהיה רומנטי כמו שרציתם: )
רגערגערגע אף אחד לא אמר שרוצים סוף רומנטי D ;
אני דווקא אוהבת סופים כאלה שגורמים לי לבכות D':
אל תעשי סוף טוב XD
חחחח קורן את האמת גמאני אוהבת את הסופים העצובים האלה; )
סיפור מדהים וחבל שהוא נגמר ממתינה לסיפור הבא ממני בקי♥
תודה בקי♥ אני מאוד מאוד מקווה שיצוץ לי איזשהי התחלה:)
טוב,
אין מילה אחרת לתאר את הסיפור הזה.
יש בו הכול מהכול מהכוללל, גם דרמה, רומנטיקה, מילים שמעלות חיוך על הפנים ועוד ועוד ועוד!
והפרק?
הפרק היה מרגש בטירוף ואני דורשת פרק שבו יהיה כתוב איך עינו ורצחו את אבא שלה
ואיך החזירו לטיילור הנסיך הזה את אהבת חייו שמתה♥
מחכה לסייייפור הבא בדחיפות!
זה היה מושלם!למרות שזה היה מצמרר…ועצוב,
ממש אהבתי את הסוף…הוא כתוב ממש טוב,יאאא…אני לא מאמינה שהיא מתה!
חחחח,לא חייב להיות תמיד ״happy end"…
בכל אופן,זה היה סיפור ממש יפה ומותח,
יאלה…סיפור הבא!
שוב פעם,
תודה רבה♥
חווווחים..
אז אני לא היחידה שאוהבת סווופים עצובים D :
סופים עצובים זה עצוב!
ועצוב גורם לי להיות עצבנית!
וכשאני עצבנית זה גורם לי להחטיף לאחותי!
וכשאני מחטיפה לאחותי היא מחזירה לי!
וכשהיא מחזירה לי זה ממש כואב!
וכשכואב לי אני בוכה!
וכשאני בוכה אני עצובה!
בקיצר, הגענו לאותה נקודה…
נובע מכך:
לא לעשות סופים עצובים!
וזהו!
חיחיחיחי…
לאלאלא נטלי יש לי משו אחר -וזה דווקא *בעד* סופים עצובים-
סופים עצובים זה עצוב
עצוב זה גורם לי לבכות
שאני בוכה אני כותבת שירים
שאני כותבת שירים אני שופכת את הלב
שאני שופכת את הלב אני מרגישה שלמה עם עצמי
שאני מרגישה שלמה עם עצמי זה טוב
-סיכום-
בסיפור הבא תעשי גם סוף עצוב D ;
חחחחחחחח אני הרגתם אותי:)
בקיצור!
אני ינסה אם אפשר בכלל לעשות שילוביישן שכזה.
נשבעת שאני עכשיו בוכהההה…… די מסכנההה…
מסכן טייילוררר..
דיי זה לא יכול להגמר ככה …
אבל זה סיפור שלך ואני יודעת שנהנהתי מיכל רגע שקראתי אותווו
תוודה רבה;)
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ,
לא , לא , לא , לא !
אני לא מאמינה שזה קרה.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא,
אני רוצה להתעלף כאן ועכשיו.
למה , אוי למה ?
טיילור יא מסכן.
אני בוכה :<
לאאאאאאאאאאאאאאאאא,
אוף , למהההההההה ?
אני לא סובלת סופים רעים :<
זה מזכיר לי דברים נוראיםם !
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ,
לא , לא , לא , לא !
אני לא מאמינה שזה קרה.
לאאאאאאאאאאאאאאאאאא,
אני רוצה להתעלף כאן ועכשיו.
למה , אוי למה ?
טיילור יא מסכן.
אני בוכה :<
לאאאאאאאאאאאאאאאאא,
אוף , למהההההההה ?
אני לא סובלת סופים רעים :<
זה מזכיר לי דברים נוראיםם !