אני אחיה ולעולם לא אוותר פרק 3

בפרק הקודם:
"בוא נקווה שהתעלומה הבאה תהיה יותר מעניינת.." מלמלתי ואליוט הביט בי מפוחד
"הבאה?" הוא שאל. אך לא עניתי.

פרק שלוש:

נסענו בתוך כרכרה. בדרך לעיר הבאה. "אז מה את מתכננת לעשות כשתגיעי למרכז?"
אליוט שאל אותי מעוניין. "טוב חשבתי על-" אמרתי אבל פתאום הכרכרה נעצרה.
"מ-מה קורה כאן?" אליוט אמר והביט. "תישאר במקום" אמרתי במהירות. נשמעו כמה חבטות בחוץ
ודלת הכרכרה נפתחה. והאיש במסכה היה שם. "את. הגברת הצעירה שעזרה לי" הוא הביט בי
בחיוך. הוא התעלם מאליוט ומהר עזר לי לצאת מהכרכרה. "מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו.
"גונב כרכרה" הוא חייך חיוך ממזרי והמשיך להביט בי. "אז אתה כן גנב" מלמלתי ונעצתי בו מבט.
"כן אבל אינני רוצח." הוא המשיך לחייך ולאט לאט התקרב אליי יותר ויותר. "טוב תהנה עם הכרכרה.
בוא אליוט הולכים ברגל" הסתובבתי מהר והתחלתי ללכת בכיוון הדרך כשאליוט הולך אחריי.

"אבל זו דרך ארוכה!" הוא אמר רוגז והביט באיש במסכה. "כן חבל בשביל נערה יפה כמוך
ללכת ברגל דרך ארוכה כל כך. אני אחזיר לך טובה ואקח אותך לשם בכרכרה החדשה שלי"
האיש במסכה אמר וחייך. עשיתי כשהוא אמר. נכנסו בחזרה לכרכרה והוא רכב בחזרה בדרך.
כעבור שעה הכרכרה שוב עצרה והאיש במסכה לחש אל הפתח הקטן שבינו אל הכרכרה.
"יש לנו כמה בעיות כאן גבירתי. רק כמה גנבים. אני אטפל בהם" הוא אמר בטון בטחוני.
ויצא. יצאתי גם מהכרכרה ואליוט הציץ דרך הדלת. היו שם כמה גנבים והאיש במסכה נלחם בהם.
"קדימה. תוריד את המסכה הזאת" לחשתי לעצמי בשקט. הוא הביט בגנבים בחיוך רשע ולאט לאט
הוריד את המסכה שלו. שיערו היה בלונדיני ארוך עד הצוואר. עיניו היו אדומות.

הוא רק חייך והביט בגנבים. הם הביטו בו בפחד. כאב להם. בלי שהוא נגע בהם. הם ברחו
והוא הביט לעבר הכרכרה. הוא הופתע שיצאתי אבל המשיך לחייך חיוך ממזרי. "אז ראית
את פרצופי" הוא התקרב אליי. "הבנתי…" אמרתי ונאנחתי ונכנסתי לכרכרה.
"תביא אותנו לעיר הבאה בבטיחות. ואולי אתן לך להצטרף אלינו." התיישבתי ואליוט רק הביט
בי בחיוך קטן. לא הצלחתי לקלוט את חיוכו אבל משהו בו היה…משונה.

נרדמתי. "התעוררי ילדתי." אישה בעלת שיער בצבע זהב ועיניים זהובות חייכה אליי.
"הו יופי אני רואה שהתעוררת" היא החזיקה בידי ועזרה לי לקום מהאדמה.
היינו…בתוך יער. "מי את?" שאלתי בשקט מביטה בה. "הו מתוקה שלי אין זמן לשאלות"
הוא אמרה והביטה בי. "אל תשכחי. את מה שבזיכרונך ובלבך." היא נישקה אותי במצחי.
וחיבקה אותי חיבוק חם. "אל תוותרי. המשיכי בדרכך. כי יש לך כוח לשנות את העולם"
היא לחשה באוזני. "תתעוררי" היא אמרה והביטה בי. "תתעוררי אן" היא אמרה בקול הנעים שלה.

פתאום התעוררתי. מבטו של אליוט ושל הנער במסכה ננעצו בי. "התעוררת. פיו"
אליוט נאנח מודאג. "הגענו" הנער במסכה חייך.

המשך יבוא….