אני אוהב אותך פרק 3

ומי עמד בפתח ? יובל ! הוא נכנס לכיתה והתיישב בשולחן האחרון לבד . הסתובבתי אליו , הוא השפיל מבט והתחיל להעתיק מהלוח את מה שהמורה כתבה . בתום השיעור יצאתי החוצה , לספסלים , איפה שישבתי כל הפסקה , שמתי מוזיקה באוזניות וחיכיתי לשמוע את הצלצול כדי לחזור לכיתה . מדי פעם היו ילדים שעברו מול העיניים שלי , הסתכלתי עליהם ומיד החזרתי את המבט לרצפה . בסוף ההפסקה חזרתי לכיתה , התיישבתי בשולחן , המורה נכנסה באיחור של כמה דקות ומיד צעקה עלינו לשבת במקום . התיישבתי . במשך השיעור המורה רק דיברה ודיברה , אני שמעתי רק "בלה בלה בלה " , לא היה לי שום דבר בראש , רק יובל . . יובל !!! הסתכלתי ימינה ושמאלה ניסיתי למצוא את יובל , לא ראיתי אותו , התחלתי לדאוג .
"המורה אני יכולה בבקשה לצאת להתפנות ?" ביקשתי בתמימות
"לא אחרי כל מה שעוללת " ענתה והמשיכה בכתיבה על הלוח
"בבקשה ! זה דחוף !" התחננתי
"תני לה לצאת היא מפריעה ללמידה !!" אמר אלכס , התלמיד המצטיין של השכבה כל מילה שלו אצל המורה זה "קדוש"
"תצאי" אמרה לי , "יש לך 10 דקות " .
הנהנתי ויצאתי מהכיתה בריצה .
חיפשתי אותו מאחורי המבואה , בשירותים של הבנים , ראיתי חבר שלו ושאלתי אותו אם הוא ראה את יובל והמצאתי לו תירוץ שהמורה שלי אמרה לי לחפש אותו , הוא אמר לי שפעם אחרונה שהוא ראה אותו זה היה בהפסקה במגרש כדורגל והוא ניסה להתקרב אליו אבל יובל דחה אותו …
"תודה" אמרתי ורצתי . הגעתי למגרש כדורגל , יובל ישב שם על אחד הספסלים והסתכל על ילדים מכיתה ד' בשיעור ספורט . ניגשתי אליו
"למה אתה לא בשיעור ?" שאלתי
הוא הרים את הראש והסתכל עלי
"סתם אין לי כוח להכנס לשיעור של ציפציף " , צחקתי
הוא פינה לי מקום בספסל , התיישבתי והעיניים שלו היו בתוך העיניים שלי , כשהבנו שאנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים השפלנו מבט והסמקתי ..
"יובל, אני חייבת לדבר איתך." הסטתי את מבטו.
"אני מבין על מה." ענה לי בפזיזות.
"אתה רוצה לספר לי למה בכית קודם?" שאלתי אותו ונגעתי בידו.
"את בטוחה שאת רוצה לשמוע?" שאל מחייך.
"תנסה אותי." עניתי לו והשבתי חיוך.
"לפני שבועיים ההורים שלי התגרשו, היה לי קשה לעכל את זה. אבל, דרכיהם נפרדו אמא קנתה בית בסוף הרחוב כדי להיות קרובה אלי ואבא ניסה כמה שיותר להתרחק ממנה." יובל נשם בחוזקה.
"אבל למה הם התגרשו?" שאלתי אותו תוך כדי שידי מלטפת את שכמו.
"אבא נכנס לחובות, איבד כספים רבים. אמא צעקה וכעסה. אמא לא יכלה לשאת בזה יותר היא החליטה להתגרש."
"מדוע דווקא עכשיו נזכרת בכל זה?" שאלתי אותו מסוקרנת.
"אני הבנתי שאני מרגיש אלייך משהו, שאני אוהב אותך ופחדתי שגם לנו זה יקרה לא יכולתי לעמוד בזה יותר ברחתי מהכיתה ובכיתי."
ידי רעדו ליבי פעם בחוזקה.
ופתאום יובל התקרב אלי ונשק לי. מעולם לא הרגשתי יותר מאושרת מאז.
חיבקתי אותו ושאלתי "נו… עכשיו אנחנו חברים?" והוא ענה "כן, רק אם את מסכימה."