אני אוהב אותה?!? פרק 10

אני אוהב אותה?!? פרק 10:
נ.מ דן:
הלכתי לחצר עם כדור כדורסל והתחלתי לקלוע לסל. ברוב זריקותיי החטאתי את הסל אך גם היו קליעות לא מעטות. פתאום ראיתי מאחוריי הגדר את ליעם. האויב שלי. הוא משחק באותה קבוצת כדורסל שאני משחק בה, רק שהוא יותר מוכשר ממני ויותר אהוב ממני.
"אתה מתחיל להישתפר." אמר ליעם בלגלוג.
"עזוב אותי," סיננתי לעברו.
"בסדר אבל שתדע, בקצב הזה לא תגיע חצי מהרמה שלי." הוא אמר והתחלתי להתעצבן.
"ביי," הוא אמר.
חשבתי על מה שהוא אומר והוא בהחלט צודקת. התחלתי לנסות לקלוע כמה שיותר, זרקתי בקצב מטורף. אני חושב שאני מתחיל להשתגע. בתת מודע שלי אני יודע שאני משתגע אבל אני לא שם לב לזה. המשכתי לזרוק את הכדור וראיתי את רוני מתקרבת אליי עם כוס מים. "קח לא שתית היום כמעט וחם היום." היא אמרה לי. לקחתי את הכוס מידה ושתיתי את כל המים בלגימה אחת.
"תודה," אמרתי.
"אין בעד מה." היא אמרה והבאתי לה את הכוס. היא הלכה לבית והמשכתי להתאמן. בשלב מסוים הפסקתי מבין שאני לעולם לא אגיע לרמתו של ליעם בכדורסל. נכנסתי הביתה עצבני ועליתי לחדרי. פתאום רון נכנס.
"מה אתה רוצה?" שאלתי עצבני.
"ראיתי פה את ליעם ואותך מדברים, קרה משהו הוא שאל.
"לא," השבתי מהר ואז המשכתי "אסור לי ולו לדבר? חייב לקרות משהו?"
"מותר לכם אבל אתם שונאים אחד את השני." הוא אמר.
"לא קרה כלום הוא פשוט מעצבן, מתנשא ושחצן." אמרתי עצבני.
"זה שאתה מתייחס למה שהוא אומר לך מעצבן אותך, אם לא תתייחס אתה לא תתעצבן אליו." אמר רון ויצא מהחדר משאיר אותי שוקע במחשבותיי האם הוא צודק.
המשך יבוא…