אני אוהבת אותך!

בכיתה ג' זה קרה הוא היה ילד שאני מכירה כבר ארבע שנים היתקרבנו הוא נגע בי זה היה נעים לא רציתי שזה יגמר השם שלו זה לירן הוא היה אהבתי הראשונה והיחידה אני לא יכולה לשכוח אותו איך שאיתהבתי בו הוא היה כל עולמי והוא עדיין בליבי.

אני זוכרת כל פרט ופרט זה היה בכיתה ג' הוא נכנס לכיתה התנגשנו הוא נגע בי לא רציתי שייגמר,המשכתי ללכת ידעתי שזה אהבה אך פחדתי להגיד לו כל פעם שבאתי להגיד לו ברגע המתאים בזמן המתאים ויתרתי והלכתי,הוא לא מבין כמה רציתי אבל לא יכולתי כי פחדתי,אחרי כשבוע באתי אליו הביתה אם בן דודי נאור היה לנו כיף ואז הבנתי שאני אוהבת אותו יותר אבל אני לא יודעת מה לירן מרגיש עליי וזה קשה, אחרי זמן מה ילדה בשם מאיה באה והציעה לו חברות הוא הסכים אני הייתי עצובה חודש כמעט ולא אכלתי שתיתי הייתי ממש בדיכאון חשבתי שלקחו ממני משהו,עד שהבנתי שלמה אני צריכה להיות בדיכאון מזה חזרתי לצחוק ,לחייך, לדבר עם חברים ,לאכול, לשתות.
אחרי שנה לירן ומאיה עדיין חברים הם היו "הזוג הרשמי של הכיתה" ,אני שהם היו באים הייתי בצד לא רציתי להיסתכל כאב לי שהוא אם הילדה הלא נכונה, אחרי שהסתיימו הלימודים הלכתי אליו סתם בסבבה הוא הלך רגע לשירותים ראיתי את היומן שלו מבצבץ מהמגירה השנייה, הסתכלי על החדר ובלי היסוס הוצאתי את היומן היסתכלתי לו קצת בדפים ,והופ ראיתי עמוד אם השם שלי אופק קראתי היה רשום שם "יומני היקר,אני לא יודע איך להגיד לאופק שאני אוהב אותה כבר שנה והקטע המטומטם שעשיתי לה עם מאיה. איזה מזל שאתמול נפרדתי ממנה (צילצול פעמון מהדלת) בטח זאת היא, ביי!" אז הבנתי שגם הוא פנוי וגם הוא אוהב אותי, שמעתי צעדים מתקרבים שמתי את היומן במיגרה ונראתי כיאלו אני משחקת בפלאלפון שלי הוא נכנס ישב על המיטה גם ישבתי הפסקתי לשחק ונתתי לו נשיקה ואמרתי שאני אוהבת אותו, אחרי שנה ואנחנו חברים אך יום בהיר אחד היתקשרתי אליו הוא לא ענה היתקשרתי לבית שלו אחיו ענה לי היססתי ואמרתי "לירן בבית?" אחיו ענה "לא !" השבתי "אתה יודע איפה הוא ?" הוא השיב ואמר"הוא בקבר מת" הטלפון נפל על הריצפה,הייתי המומה בכיתי וחזרתי להיות בדיכאון ככה שנה!.כעבור שנה הבנתי שהכל מאחורי ואני יכולה להמשיך בלעדיו.
והיום כבר שלוש שנים בלעדיו אני עדיין חיה ונושמת לרווחה ומחוייכת, עדיין יש לי צלקת בגלל האהבה.