אנהי – פרק 8

בחוף הים:
אנהי: זהו… אין לי יותר כוח! כשהיא נישכבת על החול מתנשפת
פאבלו: גם לי. ונישכב לידה
אנהי: למה אתה מסתכל ככה עליי?
פאבלו: היופי שלך מהפנט אותי כל פעם מחדש.
אנהי: פאבלו… והיא מתיישבת
פאבלו: שש… אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מעז לעשות כבר כמה ימיים,אנני,אני מאוהב בך!
אנהי הייתה בשוק ואמרה "אני צריכה ללכת!"
פאבלו תפס את אנהי מהמותניים הצמיד אליו ואמר "אני אוהב אותך." ולאט לאט שפתיים נגעו זו בזו והם התנשקו…

באחוזת אלרקון:
חימנה: ניתראה מחר?
אלפונסו: כן.
חימנה: נהנתי מאוד,אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה נהנתי ככה.
אלפונסו: אפשר לחזור על זה.
חימנה: אני בטוחה.
אלפונסו: להת'.
חימנה: ביי. היא נתנה לו נשיקה בלחי והלכה
אלפונסו: טפי,אנני,עדייל לא חזרה?
אסטפניה: לא.
אלפונסו: תודה.
אדוארדו: בסדר,אני הדאג לכל זה,תודה,ביי.
אלפונסו: דוד,אני צריך לדבר איתך.
אדוארדו: אני מקשיב.
אלפונסו: זאת,אנני,היא מסתובבת עם אנשים שאני לא בוטח בהם.
אדוארדו: אל תידאג,אנני,היא בחורה שיודעת טוב מאוד עם מי להתחבר ועם מי לא,אני בטוח.
אלפונסו: אבל בכל זאת,אני לא א…
אדוארדו: פונצ'ו,למה אתה דואג כל כך לאנני?
אלפונסו: כי אני לא רוצה שיקרה לה משהו.
אדוארדו: אתה בטוח שזה זה או שאתה לא רוצה שהיא תילך למישהוא אחר?
אלפונסו: בחייך,דוד,היא בת דוד שלי יותר נכון כמו אחות על מה אתה חושב?
אדוארדו: כי זה ניראה שאתה מקנא ולא דואג לה.
אלפונסו: אי אפשר כבר לדבר איתכם!
אדוארדו: איי,הוא מאוהב ולא מודה בזה.
אלפונסו: אני לא מאוהב!
אדוארדו: כן,כן…
כריסטופר: דול,אני מצטער על כל מה שאמא שלי אמרה לך.
דולסה: אתה לא אשם שיש לך אמא…כזאת.
כריסטופר: בכל זאת,היא לא הייתה צריכה להשפיל אותך כי זה לא מגיעה לך.
דולסה: אני שמעתי את כל מה שאמרת לה ואני מגלה כל פעם מחדש כמה שאתה שונה מכל העשירים האלה.
כריסטופר: הוחכתי את עצמי?
דולסה: אפילו יותר מיזה,הבנתי עד כמה אתה אוהב אותי.
כריסטופר: רק עכשיו הבנת עד כמה שאני אוהב אותך?
דולסה: לא,טיפשון,אבל עכשיו עוד יותר.
כריסטופר: תה אמו…
דולסה: ואני אותך! והם התנשקו

בחזרה לחוף הים:
הם עדיין עמדו והתנשקו מול השקייה עד שאנהי עצרה ואמרה "לא,אני לא רוצה ש…"
פאבלו: סליחה,חשבתי שאת מרגישה משהו כלפיי.
אנהי: לא,אין לך על מה להתנצל ואני כן מרגישה משהו אבל פשוט אני לא יודעת מה.
פאבלו: אני לא רוצה שזה הפגעה בקשר שלנו.
אנהי: גם אני לא אבל עד שאני לא יהיה בטוחה במה שאני מרגישה כלפייך אני לא רוצה שתדמיין סתם דברים,בסדר?
פאבלו: בסדר,אני לא ילחץ עלייך ההפך אני רוצה שאת זאת שתבואי ותגידי לי שאת רוצה להיות איתי אבל לא מתוך לחץ ואי רצון,הבנת?
אנהי: תודה…
פאבלו: על מה?
אנהי: על הכל,על הייחס החם שלך כלפיי וההבנה והסבלנו שלך כלפיי.
פאבלו: אני בחיים לא החרחתי מישהוא שיהיה איתי מבלי שהוא ירצה ואני לא העשה זאת עכשיו ובמיוחד לא איתך.
אנהי: טוב,כדאי שנזוז.
פאבלו: אני ילווה אותך.
אנהי: בסדר…

בשכונה "לה וידה":
סולדד: הולה,פקונדו.
פקונדו: מה שלומך,סולה?
סולדד: בסדר,ואיתך?
פקונדו: ממשיך בחיים שלי,לבד.
סולדד: מאיפה אתה בא?
פקונדו: סתם הלכתי לטייל קצת בחוף הים.
סולדד: לא ראית את,דול,במקרה?
פקונדו: לא,קרה משהו?
סולדד: לא,פשוט היא לא חזרה עדיין מהצהריים.
פקונדו: היא בטח אצל,אנני.
סולדד: כן,אתה צודק ואני סתם מלחיצה את עצמי.
פקונדו: לכי לנוח,הכל יהיה בסדר.
סולדד: לילה טוב.
פקונדו: לילה טוב,סולדד.
סולדד: הוא צודק,אני סתם מדמינת דברים.
פקונדו: עוד לילה של סיוטים וללא שינה והכל רק בגללך,גריסלדה…איפה את נימצאת? למה עזבת אותי? למה?!
קרינה: אתה מדבר אל עצמך או שנידמה לי?
פקונדו: שמעת אותי?
קרינה: שמעתי רק ת'מילה "למה",קרה משהו?
פקונדו: לא,עזבי,מה את עושה כאן בשעה כזאת?
קרינה: לא הצלחתי להירדם אז החלטתי לצאת לנשום אוויר ואתה?
פקונדו: גם,אין לי משהו אחר לעשות.
קרינה: עכשיו באמת,פקה,מה קרה? אני לא ילדה קטנה אני שמה לב שמשהו לא בסדר.
פקונדו: אישתי,זאת הבעייה.
קרינה: מה איתה? לא,היא חזרה.
פקונדו: לא,היא לא חזרה…
קרינה: בוא נילך לשתות משהו ונדבר.
פקונדו: בסדר…
קרינה: עכשיו אתה יכול לספר,מה קורה עם,אישתך?
פקונדו: אני לא יכול לשכוח אותה אני כל לילה חולם עלייה ואחרי זה אני לא מצליח להירדם,מה עליי לעשות?
קרינה: אתה עדיין אוהב אותה?
פקונדו: כן,חשבתי ששחכתי אותה אבל לא זה רק בדימיון שלי.
קרינה: אתה צריך להיפגש איתה,רק זה יעזור.
פקונדו: מה יעזור בזה אני…
קרינה: עם אתה תדבר איתה ותדע את האמת למה היא עזבה באותו הלילה אז אתה תוכל לישון בשקט.
פקונדו: את חושבת?
קרינה: אני בטוחה,כי השאלה הזאת,למה היא עזבה אותך,מייסרת אותך.
פקונדו: איך אני הדבר איתה עם אני לא יודע איפה היא נימצאת.
קרינה: אנחנו כבר נימצא את הדרך,אני כאן בשבילך וזה תמיד יהיה ככה!
פקונדו: ואת? את לא רוצה להתחתן שוב?
קרינה: לא,מאז שחיימה מת גם האהבה שלי מתה יחד איתו.
פקונדו: את לא צריכה לשלול את האהבה מהחיים שלך ההפך את צריכה להמשיך,מה את לא רוצה ילדים?
קרינה: ברור שאני רוצה אבל אין לי מה לעשות.
פקונדו: יש,למצאו אהבה חדשה.
קרינה: קל להגיד את זה.
פקונדו: ולא קשה למצאו את זה.
קרינה: זה כלל גם אותך.
פקונדו: אני זה סיפור אחר…
קרינה: גם אצלי,גם עם אתה לא מאמין!

בחזרה לאחוזה:
אנהי: תודה על הליווי.
פאבלו: אין בעד מה,אני שמח לעשות זאת.
אנהי: אה הא..
פאבלו: ניתראה מחר?
אנהי: ניראה.
פאבלו: ביי. והוא התקרב לתת לה נשיקה בלחי
אנהי: צ'או!
אלפונסו: את ראית מה השעה? כשהוא יורד במדרגות
אנהי: אממ…7 בערב,למה?
אלפונסו: ניראה לך שזאת השעה הנכונה לחזור הביתה ועוד שכל היום היית בחוץ?
אנהי: סליחה,לא ידעתי שיש לי אבא חדש.
אלפונסו: שאלתי אותך שאלה!
אנהי: ומה ניראה לך,שאני יענה אלייה?
אלפונסו: אין יותר אפשרויות.
אנהי: אז לא,אתה טועה וזאת הפעם האחרונה שאתה מדבר איתה בצורה כזאת כי אתה לא אבא לשי הבנת?!
אלפונסו: אנני…
אדוארדו: רואה,לא סתם אמרתי שאנני תדע להגן על עצמה אפילו עם זה אתה.
אלפונסו: אין לי מצב רוח לצחוקים!
אדוארדו: צעירים…
מרתה: זה הגיל שלהם,אדוני.
אדוארדו: כן,אני יודע,גם אני הייתי ככה ובדיוק חיזרתי אחר נערה כמו,אנהי.
מרתה: אני יודעת,גברת אליסיה,נכון?
אדוארדו: מרתה,אל תגידי את זה ככה מישהוא יכול לשמוע.
מרתה: סליחה,אדון אדוארדו.
אדוארדו: אבל את צודקת,היא הייתה ועדיין האהבה הראשונה שלי!
מרתה: אפשר ליראות שעדיין אתה אוהב אותה.
אדוארדו: כן,למרות שהיא ניפטרה היא תמיד נימצאת בליבי.
גבריאלה: מי?!
אדוארדו: את משוחררת,מרתה.
מרתה: כן,אדוני.
גבריאלה: מי זאת?
אדוארדו: לא חינכו אותך שזה לא יפה לצוטט אחרי הדלתות.
גבריאלה: אדוארדו,באמת.
אדוארדו: איזה מזל!
דולסה: טוב,כדאי שאני הזוז.
כריסטופר: רוצה שאני יכח אותך?
דולסה: לא,אני יעבור אצל,אנני,ואז אני הילך.
כריסטופר: סבבה!
דולסה: ביי.
כריסטופר: שחכת משהו?
דולסה: רציתי לבדוק אותך… והיא נישקה אותו
כריסטופר: תחלמי עליי!
דולסה: מבטיחה.
כריסטופר: ה',בחיים לא הייתי כל כך מאושר ותעזה ככה שזה לא יגמר!
דולסה: אפשר?!
אנהי: כן,כנסי.
דולסה: מה עושה?
אנהי: ניכנסת להתקלח.
דולסה: אהה…
אנהי: רק הגעת?
דולסה: לא,באתי אלייך לפני שאני הולכת.
אנהי: איך זה שלא ראיתי אותך?
דולסה: כי הייתי עם,כריס.
אנהי: כריס? לא…אל תגידי לי ש…
דולסה: כן,אנחנו ביחד!!
אנהי: ארמנההה…. והן התחבקו
דולסה: את לא מאמינה עד כמה אני מאושרת.
אנהי: אני בטוחה כי,כריס,הוא אדם טוב.
דולסה: אני מרגישה שאני האישה הכי מאושרת בעולם!
אנהי: אני כל כך שמחה בשבילך.
דולסה: תודה,ואת? מה איתך?
אנהי: כלום,מה כבר יכול להיות.
דולסה: שמעתי שכל היום לא היית בבית.
אנהי: יצאתי לחוף עם,פאבלו.
דולסה: "יצאתי עם,פאבלו." מי זה?
אנהי: אהה,פאבלו,זה הבחור שסיפרתי לך שפגשתי אותו בים.
דולסה: אההה… מה קורה איתכם?
אנהי: כלום אבל הוא נישק אותי היום.
דולסה: נשיקה נשיקה?!
אנהי: כן.
דולסה: ו…?
אנהי: הוא אמר לי שהוא מאוהב בי אבל…
דולסה: אבל מה,אנני?
אנהי: אני לא יודעת עם מה שאני מרגישה כלפיו זה אהבה או אהבה של ידיד.
דולסה: מה את מרגישה שאת נימצאת איתו?
אנהי: יש לי פרפרים בבטן ושהוא מתקרב אליי ממש קרוב אני רוצה לנשק אותו אבל…
דולסה: אלפונסו!
אנהי: איך את יודעת?
דולסה: אנני,אני מכירה אותך מגיל 0.
אנהי: אני לא יודעת,אני מבולבלת.
דולסה: אנני…

בפאב:
פאבלו: הולה,ארמנו.
אלפונסו: מה שלומך?
פאבלו: בסדר,ואיתך?
אלפונסו: חיים…
פאבלו: שמעתי שאתה מארגן מסיבת תחפושות.
אלפונסו: כן,ואתה מוזמן.
פאבלו: אני יבוא.
אלפונסו: הזמנתי אותך בשביל משהו אחר.
פאבלו: אני מקשיב.
אלפונסו: מה הקטע עם,אנני?
פאבלו: כלום,אנחנו ידידים,למה?
אלפונסו: כי אני רואה אותכם יותר מידי קרובים.
פאבלו: פשוט היא גנבה לי את הלב ואני לא יכול מבלי ליראות אותה אפילו שעה אחת.
אלפונסו: ומה זה אומר?
פאבלו: שאני מאוהב בה!
אלפונסו: תיראה,עם אני הדעה שאתה עשית או פגעת בה אתה נחשב כאל מת!
פאבלו: תירגע,כאילו אתה החבר שלה.
אלפונסו: היא בת דודתי זה אומר כמו אחות.
פאבלו: בסדר,תירגע,אני לא היפגעה בה כי אני אוהב אותה.
אלפונסו: כדאי שזה יהיה ככה.
פבלו: תירגע…