אנהי- פרק 7

בשכונת "לה וידה":
פקונדו: 23 שקלים…
****: בבקשה.
פקונדו: שיהיה לך יום טוב.
****: תודה,גם לך.
כריסטופר: סליחה,אתה מכיר את דולסה? היא גרה בשכונה הזאת.
פקונדו: בטח שאני מכיר אותה ואתה?
כריסטופר: אני כריסטופר אלרקון,ידיד שלה.
פקונדו: אתה הבן של אדוארדו?
כריסטופר: האחיין שלו.
פקונדו: אז אתה בטח הבן דוד של אנהי.
כריסטופר: כן,אתה מכיר גם אותה?
פקונדו: בטח,אני הסנדק שלה.
כריסטופר: איזה צירוף מקרים.
פקונדו: כן,ודול נימצאת בים.
כריסטופר: איפה זה?
פקונדו: תילך מכאן ישר לשמה ואתה כבר תיראה את חוף הים.
כריסטופר: תודה והיה נעים להכיר אותך.
פקונדו: גם לי,שה' יהיה איתך.
כריסטופר: תודה!
קרינה: וזה מאיפה צאץ?
פקונדו: זה האחיין של אדון אדוארדו.
קרינה: באמת?! לא רק הדוד ניראה טוב גם האחיינים.
פקונדו: קרינה!…
קרינה: זאת האמת,למה הוא בא?
פקונדו: הוא חיפש את דול.
קרינה: דול? דולסה?
פקונדו: כן,דולסה שלנו.
קרינה: זה באמת מוזר.
פקונדו: תישמרי רגע על הקופה,שנייה אני חוזר.
קרינה: אין בעייה.

באחוזת אלרקון:
הם עדיין עמדו באמצע החדר כשהם מתנשקים עד שאנהי עצרה אותו ואמרה "מה אתה חושב שאתה עושה?"
אלפונסו: אל תגידי שלא אהבת את זה.
אנהי: לא,בכלל לא.
אלפונסו: אל תשחקי אותה כי בכלל לא ראיתי מהצד שלך התנגדות.
אנהי: זאת הפעם האחרונה שאתה עושה את זה כי אני לא בקטע של משחקים כרגע!
אלפונסו: אל תגידי לי שאת ומריאנו חברים.
אנהי: לא,אני פשוט לא רוצה להטעות אותך כי אני לא מרגישה כלפייך כלום ודבר שני אנחנו בני דודים.
אלפונסו: אז עם לא היינו בני דודים היית מרגישה כלפיי משהו?
אנהי: לא,כי אתה לא הטעם שלי אני אוהבת גברים ולא ילדים.
אלפונסו: אז בשבילך אני לא מספיק גבר?
אנהי: לא.
אלפונסו: אני עוד הוכיח לך שאני הכי גבר שבגברים.
אנהי: רק דבר אחד אחרון לפני שאתה יוצא,יש יום שבת משחק כדורגל בשכונה.
אלפונסו: מאיפה את יודעת?
אנהי: כי היום הכרתי את פאבלו מרטינז ואני מודה שהוא חתיך על!
אלפונסו: ואיך הכרתם?
אנהי: בים,כמו שתמיד חלמתי להיפגש עם האביר על הסוס הלבן שלי בחוף הים.
אלפונסו: אז אני רק מודיעה לך שהוא לא בחור לקשר רציני כי הוא אוהב לשחק בבחורה ולזרוק אחרי שהכניס אותה למיטה שלו. הוא שיקר
אנהי: את זה עוד ניראה.
אלפונסו: סבבה,פרימיטה!
אנהי: צ'או… איי פונצ'ו,סליחה אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד אנחנו בני דודים!
גבריאלה: בני,מה קרה? כשהיא רואה את אלפונסו עצבני
אלפונסו: היה לי וויכוח עם אנני.
גבריאלה: עוד הפעם הנערה הזאת? כל יום שעובר אני שונאת אותה יותר.
אלפונסו: לא,אני לא שונאה אותה…
גבריאלה: אתה מאוהב בה?! כשהיא עומדת המומה
אלפונסו: לא,איך את חושבת על זה אנחנו בני דודים.
גבריאלה: תודה לאל,כבר רציתי להתאבד.
אלפונסו: למה את שונאת אותה?
גבריאלה: כי היא פולשת,ואני לא ואהבת פולשים.
אלפונסו: איי מאמא…
גבריאלה: מה?…

בחוף הים:
דולסה: בואו נעשה עוד משחק ואז תיכנסו לים.
כל הילדים: כן,כן.
דולסה: תתחילו להתחמק ממני כי מי שנופל בידיים שלי אני אוכלת אותו!!
כריסטופר: גם עם זה אני?
דולסה: אתה?
כריסטופר: כן,ואנחנו צריכים לדבר.
דולסה: ילדים,כנסו עכשיו לים בזמן שאני מדברת עם האדון.
כולם: בסדר!!
דולסה: על מה יש לנו לדבר? איך שאני יודעת אין לנו בכלל על מה לדבר.
כריסטופר: ניפרדנו.
דולסה: כן,אנחנו תמיד היינו פרודים כי יש לך חברה ולא היה בינינו שום קש…
כריסטופר: ניפרדתי מגבי,לתמיד!
דולסה: באמת?! כשהיא בהלם
כריסטופר: כן,בדיוק אני בא ממנה וזהו.
דולסה: איך היא לקחה את זה?
כריסטופר: היא קצת עצבנית עכשיו אבל זה יעבור לה.
דולסה: ואמרת בגלל מה אתה ניפרד ממנה?
כריסטופר: כן,בגלל בחורה אחר ו…
דולסה: אמרת שזה בגללי?
כריסטופר: לא,אל תידאגי אבל היא יודעת שעזבתי אותה בגלל מישהיא אחרת.
דולסה: לא הייתה צריך לעשות זאת.
כריסטופר: זאת האמת ולא רציתי לשקר לה.
דולסה: בכל זאת.
כריסטופר: אז עכשיו את מוכנה לצאת איתי? אני רווק.
דולסה: אממ… בסדר!
כריסטופר: אפשר נשיקה?
דולסה: אני מסכימה…
כריסטופר: בואי לכאן. והם התנשקו

בחזרה לאחוזה:
אדוארדו: מרתה,איפה אלפונסו?
מרתה: הוא בחדרו,אדוני.
אדוארדו: את מוכנה להגיד לו שהירד,בבקשה.
מרתה: אין שום בעייה.
אנהי: אדוא… דוד אדוארדו.
אדוארדו: כן,אנני.
אנהי: אממ רציתי לבקש ממך קצת כסף בשביל לקנות לי בגדים כי איך שאתה יודע אין לי כלום.
אדוארדו: אין בעייה,אני יתן לך כרטיס אשראי.
אנהי: אני החזיר לך הכל,אני מבטיחה!
אדוארדו: את לא צריכה להחזיר לי כלום כי אנחנו מפחה אחת.
אנהי: תודה.
אלפונסו: חיפשת אותי?
אדוארדו: כן,אני צריך לדבר איתך ואנני בואי איתי.
אלפונסו: עשיתי משהו לא בסדר?
אדוארדו: לא,אני רוצה לדבר איתך על המסיבה שלך.
אלפונסו: אל תגיד לי שאני לא יכול לעשות אותו בבית.
אדוארדו: חכה רגע,אנני כחי.
אנהי: תודה,אני החזור יותר מאוחר.
אדוארדו: תשמרי על עצמך.
אלפונסו: מה קרה עם המסביה שלי?
אדוארדו: שמעתי שאתה עושה מסיבה ביום שני הקרוב ואני לא יודע על זה כלום.
אלפונסו: התכוונתי להגיד לך אבל שהכל כבר יהיה מוכן.
אדוארדו: אז איך שאני מבין לא הכל מוכן.
אלפונסו: הזמנתי די ג'יי,קישוטים ושטויות אבל חסר לי קטרינג ולהזמין ת'חבר'ה שלי.
אדוארדו: אז אני הדאג לקטרינג ואתה רק תזמין את החברים שלך.
אלפונסו: זה בסדר,אני יכול לעשות זאת וידידה שלי חימנה עוזרת לי.
אדוארדו: תן לי לפחות לעזור לך בזה.
אלפונסו: טוב,תודה דוד.
אדוארדו: ואיפה אתה עושה את המסיבה?
אלפונסו: בגינה,זאת מסיבת תחפושות ושמה זה יהיה המקום הכי יפה עם קצת קישוטים בברכה ובגינה עצמה.
אדוארדו: בסדר,בני.

בקניון:
אנהי: איפה אני יכולה לקנות בגדים,תכשיטים ובושם או קרם?… שהיא עומדת באמצע הקניון ופיתאום היא הרגישה יד מונחת על כתפה וכשהיא הסתובבה היא אמרה "אתה?!"
פאבלו: ניראה לי. והוא צחק
אנהי: מה אתה עושה כאן?
פאבלו: באתי לקניון כמו כלום וכמוך.
אנהי צחקה ואמרה "איזה מפגרת אני…"
פאבלו: את בכלל לא כזאת טוב לפי מה שהבנתי ממך.
אנהי: לא,פשוט שאלתי אותך ת'שאלה הכי מתומטמת שיש.
פאבלו: עזבי,מה את עושה כאן? ולבד?
אנהי: באתי לקנות כמה בגדים אבל ניראה לי שהלכתי לאיבוד.
פאבלו: עם את רוצה אני יכול לעזור לך.
אנהי: באמת?
פאבלו: לא יפריעה לי בכלל להיות כל היום עם בחורה כמוך.
אנהי: גם לי לא יפריעה… כלומר שתעזור לי.
פאבלו: נילך?
אנהי: כן,אני צריכה חנות בגדים שאפשר למצאו שם בגדים נורמלים.
פאבלו: אני יודעה לאין את צריכה. והם הלכו

בחזרה לים:
כריסטופר: סוף סוף אנחנו ביחד.
דולסה: ת'אמת בחיים לא הייתי מאמינה שהייתי יוצאת עם מישהוא כמוך.
כריסטופר: למה?
דולסה: כי עם לא הייתי מכירה אותך טוב אז הייתי חושבת שאתה סנוב כמו כל העשירים ושחצן.
כריסטופר: לא ידעתי שיש לי פנים של שחצן.
דולסה: אבל איך שהכרתי אותך יותר אז הבנתי כמה שאתה טוב לב.
כריסטופר: אני תמיד חלמתי להיות עם מישהיא שהיא לא גבי אבל אף פעם לא הייתי חושב שאחת כמוך תגנוב לי את הלב.
דולסה: בגלל מה אתה אומר את זה?
כריסטופר: כי לא התחברתי אף פעם לבנות כמוך כי זה יותר התחום של אחי,פונצ'ו.
דולסה: בגלל זה הוא נידלק על החברה שלי!
כריסטופר: על מי?
דולסה: על אנני,מי עוד יכולה להיות?
כריסטופר: לא,לא ניראה לי.
דולסה: זה כל כך שקוף שהוא מאוהב בה לפי המבטים שלו.
כריסטופר: מאיפה לקחת את זה? הם בני דודים הם לא יכולים להתאהב.
דולסה: כי תמיד שמריאנו החבר שלך מחזר אחרייה אז פונצ'ו נתקף בהתקף הקינאה והוא תמיד עוזב את המקום שבו הם נימצאים תשים לב פעם אחת ותיראה שזה נכון.
כריסטופר: אני הכח את זה בחשבון ועכשיו בואי נילך לשתות משהו.
דולסה: אין לי כסף.
כריסטופר: אני השלם.
דולסה: לא,בסוף יחשבו שבשביל זה אני יוצאת איתך.
כריסטופר: כל מה שלי הוא שלך אז ממש לא אכפת לי מה האחרים יגידו.
דולסה: טוב,אבל פעם הבאה אני מזמינה אותך.
כריסטופר: אין בעייה!

בחזרה לאחוזה:
אלפונסו: כן,נישאר רק לחלק ת'הזמנות.
חימנה: אני יכולה לעשות זאת,בשמחה.
אלפונסו: נחלק חצי חצי.
חימנה: אין בעייה.
אלפונסו: למה את מתחפשת?
חימנה: סוד…
אלפונסו: נו,אני רוצה לדעת!
חימנה: זאת הפתעה!
אלפונסו: נו,טוב.
חימנה: ואתה?
אלפונסו: לפירט.
חימנה: אהה,נכון אמרת לי כבר.
אלפונסו: רוצה לאכול משהו?
חימנה: לא,אכלתי לפני שבאתי.
אלפונסו: בואי ניכנס לברכה.
חימנה: אין לי בגד ים.
אלפונסו: ניקח אחד,מאנני,יש לה הרבה.
חימנה: ועם היא לא אוהבת שלובשים לה ת'בגדים?
אלפונסו: אני לא חושב שיהיה בעייה.
חימנה: סבבה.
אלפונסו: לכי לחדר שלה ותבחרי לך אחד.
חימנה: בסדר.
אנהי: תודה רבה על הכל.
פאבלו: אין שום בעייה,אהבתי לעזור לך.
אנהי: עכשיו כל פעם שאני הצטרך לקנות בגדים זה יהיה רק איתך.
פאבלו: אין בעייה.
אלפונסו: חימ… פאבלו?
פאבלו: הולה,אחי,מה שלומך?
אלפונסו: הולה,בסדר,מה אתה עושה כאן? שהם נותנים חיבוק של גברים
פאבלו: הייתי איתה. והוא מצביע על אנהי
אלפונסו: אהה,עכשיו הבנתי.
אנהי: אממ… הלכנו לקניון.
פאבלו: אני חייב להודות שיש לך פרימה מאוד יפה.
אלפונסו: כן,אני יודע.
חימנה: אני מוכ..נה.
אלפונסו: טוב אנחנו זזים לברכה.
אנהי: זה לא הבגד ים שלי?
חימנה: כן,פונ…
אלפונסו: לא היה איתה בגד ים אז הרשתי לה לקחת ממך.
אנהי: אין לי בעייה אבל פעם הבא תודיעו לי לפני כי אני שונאת שמחתטים לי בדברים שאני לא נימצאת.
חימנה: סליחה.
אנהי: זה בסדר.
אלפונסו: ביי,פאבלו.
פאבלו: ביי…
אנהי: טוב,תודה על הכל.
פאבלו: אממ… את לא רוצה לבוא לים?
אנהי: עכשיו?
פאבלו: כן,אני הולך להחליף בגדים ולים.
אנהי: סבבה,ניפגש שמה עוד 20 דקות.
פאבלו: טוב… להת' בינתיים.
חימנה: פונצ'ו,מה קרה?
אלפונסו: כלום,למה?
חימנה: אתה לא שוחה בכלל אז למה הצעת להיכנס לבריכה?
אלפונסו: סליחה,פשוט…
חימנה: אתה מקנאה בפאבלו הזה?
אלפונסו: למה אני אמור לקנאות בו?
חימנה: כי הוא עם,אנני.
אלפונסו: בכלל לא,בואי נישחה!

בחזרה לקניון:
דולסה: נהנתי מאוד.
כריסטופר: אני שמח,מה את רוצה לעשות עוד?
דולסה: אין כבר מה לעשות עדיף נילך לשכונה.
כריסטופר: ומה נעשה שמה?
דולסה: נילך לאכול טאקוס שבחיים לא אכלת.
כריסטופר: אני מסכים אבל לפני זה יש לי שאלה.
דולסה: מה?
כריסטופר: את בא למסיבה של,פונצ'ו?
דולסה: לא.
כריסטופר: הוא לא הזמין אותך?
דולסה: כן,הוא כבר נתן לי הזמנה אבל אין לי כרגע כסף לתחפושת.
כריסטופר: יש לי רעיון,בואי.
דולסה: לאין?
כריסטופר: סמכי עליי.
דולסה: אני תמיד סומכת עלייך.
כריסטופר: אז בואי איתי.
דולסה: איתך אפילו עד סוף העולם!
כריסטופר: תבחרי…
דולסה: אמרתי לך שאין לי כסף כרגע.
כריסטופר: אני משלם,תבחרי.
דולסה: לא,אני לא רוצה שזה היראה כאילו אני יוצאת איתך בגלל הכסף.
כריסטופר: זה ישאר ביניינו.
דולסה: לא,בכל זאת אני לא מוכנה לקבל את זה כאילו כלום לא קרה.
כריסטופר: זאת מתנה ממני.
דולסה: לא…
כריסטופר: בבקשה,אני רוצה להשביץ במסיבה בשביל שכולם היראו איזה חברה יפה יש לי.
דולסה: לא צריך להגזים.
כריסטופר: אני בכלל לא מגזים זאת האמת,בחיים לא ראיתי בחורה עם יופי כמו שלך.
דולסה: אני בסוף האמין לך.
כריסטופר: את לא צריכה להאמין לי,זאת האמת ואת לא צריכה להכחיש זאת.
דולסה: טוב,די,אני יתחיל בסוף להסמיק.
כריסטופר: אז כדאי שתבחרי תחפושת.
דולסה: בסדר…
אחרי 2 דקות כריסטופר אמר "נו,מצאת משהו שמצא חן בעינייך?"
דולסה: חוץ מיזה שום דבר.
כריסטופר: טינקרבל?
דולסה: כן,זה הדבר הכי יפה שראיתי מכל התחפושות.
כריסטופר: אז אנחנו לוקחים את זה וזהו!
דולסה: תודה,עכשיו אני יודעת למה התאהבתי בך ברגע הראשון שראיתי אותך.
כריסטופר: ואני בך.
דולסה: תה אמו!
כריסטופר: ואני יותר.
דולסה: לא אני.
כריסטופר: לא אני.
דולסה: אני!
כריסטופר: בואי נשלם עדיף ואחר כך נתווכח.
דולסה: בסדר,אבל אני יותר.
כריסטופר: לא אני…

בחוף הים:
פאבלו: מה שלומך,אחי?
****: בסדר,מה איתך,אחי?
פאבלו: בסדר,אחי.
****: בוא,שב איתנו.
פאבלו: זה בסדר,אני מחכה למישהיא.
****: סבבה,אחי.
פאבלו: הינה היא,ביי.
****: ביי,אחי.
פאבלו: הולה…
אנהי: היי!
פאבלו: את ניראת… מדהימה כמו תמיד.
אנהי: תודה.
פאבלו: לא חשבת ללכת לדגמן אף פעם? כי יש לך פנים וגוף של דוגמנית.
אנהי: לא,אני לא מוכנה לחשוף את הגוף שלי בשביל כמה תמונות שאחרי זה הגברים יזילו ריר עליהם.
פאבלו: זה נכון.
אנהי: ניכנס לים או שנישאר כאן?
פאבלו: אהה… כן,בואי. הם ניכנסו לים והתחילו להשתולל כמו שני ילדים קטנים

בחזרה לאחוזה:
גבריאלה: טפי?
אסטפניה: כן,גברתי.
גבריאלה: היכן הילדים שלי?
אסטפניה: אלפונסו בבריכה וכריסטופר יצא.
גבריאלה: ואדוארדו?
אסטפניה: בחברה,גברתי.
גבריאלה: תודה… ו"האספנית" איפה?
אסטפניה: סלחה,גברתי?
גבריאלה: אנהי…
אסטפניה: גם היא יצאה.
גבריאלה: את משוחררת.
כריסטופר: אהבתי מאוד את הטאקוס של אימך.
דולסה: ידעתי,כי הן הכי טעימות.
כריסטופר: אני לא יודע כי בחיים לא טעמתי טאקוס של מישהוא אחר.
גבריאלה: סליחה,מה אתה עושה עם החברה של "האספנית"?
כריסטופר: מי זאת "האספנית",מאמא?
גבריאלה: אנהי!
דולסה: תראי,גברת,"האספנית" איך שאת קוראה לה זאת החברה שלי ואני לא יתן לך להעליב אותה ככה.
גבריאלה: זה מה שחסר לי שעוד מוארתה דה אמברה תבוא לכאן ותדבר אליי ככה.
כריסטופר: מאמא,מספיק להעליב את,אנני,ואת דול כי היא חברה שלי!
גבריאלה: מהההההה??!! חחח,עכשיו הבנתי זאת בדיחה אבל לא טובה.
כריסטופר: זאת לא בדיחה כי זאת האמת אם תרצי או לא.
גבריאלה: בני,אתה לא יכול לרדת לרמה כזאת. כשהיא בוחנת את דולסה מכף רגל עד הראש
דולסה: אז לאיזה רמה כמו שלך הוא באמת יהיה מסכן.
גבריאלה: תראי,מותק,אין לי שום דבר נגדך אז כדאי שתעזבי את,בני,כי אחרת את תמצאי אותי וזה לא יהיה טוב.
כריסטופר: מאמא,תעזבי אותה ואת,אנני,בשקט!
גבריאלה: רק זה היה חסר לי שבני ידבר איתי ככה.
כריסטופר: כי את גורמת לזה.
דולסה: ומדברת עליי.
כריסטופר: דול,תעלי לחדר שלי.
גבריאלה: בני,איך אתה מעז לצאת עם דבר כזה?
כריסטופר: אני מעדיף לצאת איתה מאשר עם מישהיא אחרת שאני בכלל לא אוהב אותה!
גבריאלה: ומה עם,גבי?
כריסטופר: הכל ניגמר ביניינו ואל תנסי להחזיר אותה אליי כי זה לא יקרה כי אני אוהב את,דול!
אדוארדו: מה קרה כאן? שומעים את הצעקות שלכם ברחוב. כשהוא ניכנס לאחוזה
גבריאלה: אדוארדו,אני כבר לא יודעת מה לעשות עם האחיינית שלך.
אדוארדו: למה? מה קרה?
כריסטופר: כלום,פשוט היא התחילה להעליב את,אנני ודול,אז אמרתי לה שתפסיק.
אדוארדו: גבריאלה,לא נימאס לך?
גבריאלה: זאת האמת ואי אפשר לעשות נגד זה כלום.
אדוארדו: אפשר,שתפסיקי לעשות זאת.
גבריאלה: אתם בלתי נסבלים כבר!
אדוארדו: גבריאלה… גבריאלה… גבר…
כריסטופר: תעזוב אותה,דוד,זה יעבור לה.
אדוארדו: אני כבר לא יודע מה לעשות איתה.
כריסטופר: טוב,אני עולה כי,דול,מחכה לי.
אדוארדו: דול? דולסה?
כריסטופר: כן,אנחנו חברים. והוא מחייך
אדוארדו: מזל טוב,מצאת בחורה מדהימה!
כריסטופר: אני יודע.
אדוארדו: לך,היא מחכה.
כריסטופר: תודה,דוד.
אדוארדו: מרתה?…
מרתה: כן,אדוני.
אדוארדו: תקראי בבקשה,לאנני,אני צריך לדבר איתה.
מרתה: היא לא נימצאת,אדוני.
אדוארדו: טוב,שתראי אותה תגידי לה שאני מחכה לה במשרד שלי.
מרתה: בסדר,אדוני.