אנהי – פרק 30

בחברת אלרקון:
אנהי: בשביל זה רצית שאני אבוא?
אדוארדו: כן ולא,אני רוצה שתתפייסו.
אנהי: לא,לזה אני עדיין לא מוכנה,תייו.
אדוארדו: עד מתי תמשכי את זה?
אנהי: אני לא יודעת,אבל אני לא רוצה ליראות אותו כי אני עדיין לא יכולה לשכוח מה הוא עשה לי ולאמא שלי ז"ל.
אדוארדו: אני יודע שזה לא קל ושאת לא תשכחי את זה לעולם אבל תביני יש לך הזדמנות להכיר מחדש את אבא שלך.
אנהי: לא תודה כי אבא כזה אני מעדיפה לא להכיר ואני מקווה מאוד שהוא לא יעשה את זה לבן שלו.
אדוארדו: אני בטוח שהוא למד לקח מכל מה שהוא עשה.
אנהי: אני מקווה.
אדוארדו: כן? שהייתה לו שיחה בטלפון
ולריה: אדוני,פרנקו אלרקון,נימצא כאן.
אדוארדו: תכניסי אותו.
ולריה: אוקיי.
אנהי: אתה צריך לעבוד?
אדוארדו: לא,זה אבא שלך,פרנקו.
אנהי: תייו!
אדוארדו: אני חושב שאתם צריכים לדבר בשקט ובפרטיות.
פרנקו: שלום.
אדוארדו: שלום,כנס.
אנהי: אני צריכה לזוז,צ'או.
אדוארדו: אנני!
פרנקו: היא לא תסלח לי בחיים,אני יודע.
אדוארדו: אתה לא נילחם עלייה בגלל זה היא לא מוכנה לסלוח לך.
פרנקו: מה אני אמור לעשות? מה?

בקניון:
מאיטה: מה יש ליראות?
כריסטיאן: אני חושב שנילך על,בית השעווה.
חימנה: אבל זה סרט מפחיד.
כריסטיאן: פונצ'ו,נימצא כאן.
חימנה: צ'אווה!!
אלפונסו: הוא צודק,אני יתן לך את הכתף שלי,חחח.
כריסטיאן: אהבתי,אחי.
מאיטה: אז מה חלטנו?
כריסטיאן: על בית השעווה.
חימנה: אוקיי.
אלפונסו: אני הילך ליקנות כטיסים ואתם תיקנו שתייה ופופקורן.
מאיטה: ניפגש בכניסה של בית הקולנוע.
אלפונסו: אוקיי.
פילאר: פולי,הכל יהיה בסדר. שהיא מדברת איתו בפלאפון
פאבלו: את בטוחה שאני צריך לתת לה קצת זמן?
פילאר: כן,תסמוך עליי לא סתם אני אישה.
פאבלו: טוב,איפה את?
פילאר: בקניון,אני צריכה לקנות כמה דברים לבית.
פאבלו: אז ניפגש בדירה שלך בערב.
פילאר: סבבה ואל תידאג!
פאבלו: אוקיי,ביי.
פילאר: ביי-ביי. שהיא שמה את הפלאפון בתיק בטעות היא ניתקלה במישהו ואמרה "סליחה."
****: זה בסדר.
פילאר: אלפונסו אלרקון?
אלפונסו: כן,סליחה אבל מי את?
פילאר: פילאר אספוסיטו,בת הדודה של,פאבלו מרטינז.
אלפונסו: פילאר?!
פילאר: כן,היינו באותה הכיתה ביחד אני,אתה ופאבלו.
אלפונסו: כן,אני זוכר היינו רבים תמיד.
פילאר: כן,חחח.
אלפונסו: איפה נעלמת,לא ראיתי אותך כבר שנים ואני חייב להגיד שאת מהממת.
פילאר: לא אותה הילדה עם הגשר בשיניים.
אלפונסו: חחח,כן אה,תמיד היינו צוחקים על זה אבל איפה היית כל השנים האלה?
פילאר: עברתי לגור בארה"ב בשביל לעבוד וללמוד מקצוע שתמיד רציתי.
אלפונסו: אנחנו חייבים לשבת לכוס קפה ולדבר כי עכשיו אני עם חברים והם מחכים לי.
פילאר: הינה מספר הפלאפון שלי,תתקשר. והיא נותנת לו כרטיס עם המספר
אלפונסו: אני יתקשר אלייך באחד הימיים,ביי.
פילאר: ביי… הוא ניהיה יותר חתיך!

בדירה של אנהי:
אנהי: מתי את תבואי אליי? שהיא מדברת בטלפון
דולסה: אני לא יודעת כי אני עוזרת כרגע לדוד פקונדו.
אנהי: אה,הבנתי.
דולסה: נעשה ככה אני יסיים לעזור לו ואז אני אבוא אלייך.
אנהי: אבל תודיעי לי לפני כי אני צריכה להגיד לך משהו.
דולסה: מה?
אנהי: עזבי נעשה ככה לפני שאת מגיעה עליי תתקלחי,תתלבשי ותתאפרי יפה.
דולסה: יש מסיבה שאני לא יודעת על כך?
אנהי: לא,אני רוצה לעשות לך הפתעה.
דולסה: ומה ההפתעה?
אנהי: עם אני אגלה לך זה כבר לא יהיה הפתעה.
דולסה: טוב,אני אעשה כל מה שאמרת.
אנהי: יופי! טוב אני מנתקת כי מישהו דפק בדלת.
דולסה: אז ניתראה כבר אצלך.
אנהי: סבבה,צ'או.
דולסה: צ'או.
אנהי: רגע… את?!

באחוזת אלרקון:
גבריאלה: הבית כל-כך ריק,מרתה.
מרתה: מאז שגברת גבי,עזבה הבית שקט.
גבריאלה: התרגלנו למריבות,זה מה שקרה.
מרתה: כניראה ככה הבית לא היה שומם.
גבריאלה: כל כך חשקתי להיות בלידה של הנכדה שלי.
מרתה: גברת,העיקר שלא יקרה כלום לילדה כי בקצב שגברת גבי,חייה את חייה היא יכלה לאבד את הילדה.
גבריאלה: את צודקת,מעניין איפה כולם.
מרתה: אדון אדוארדו,בחברה יחד עם,חוואן כריסטופר.
גבריאלה: ואלפונסו?
מרתה: הוא יצאה עם הח'ברה שלו.
גבריאלה: אני לא יודעת מה קורה איתי אבל בזמן האחרון אני עייפה מאוד.
מרתה: אולי זה לחץ הדם.
גבריאלה: יכול להיות,תזמיני לי למחר תור לרופא המשפחה.
מרתה: אני כבר מתקשרת.
גבריאלה: אני הילך לנוח.
מרתה: אני אומר לטפי,שתביא לך כוס תה.
גבריאלה: תודה.

בחזרה לדירה של אנהי:
פילאר: אפשר?
אנהי: כן,כנסי.
פילאר: באתי בשביל לדבר איתך ולהכיר אותך.
אנהי: החבר שלך בטוח דיבר איתך עליי.
פילאר: דבר ראשון הוא לא החבר שלי ודבר שני הוא דיבר עלייך אבל רק דברים טובים,באמת.
אנהי: עם הוא לא החבר שלך אז למה הוא מדבר עליי איתך?
פילאר: אני הדודנית שלו מצד האבא,אני בטוחה שהוא לא סיפר לך עליי כי גרתי בארה"ב המון שנים.
אנהי: אני לא מבינה מה את עושה כאן?
פילאר: אני צריכה שנדבר עליו אבל בלי ציניות ושקרים.
אנהי: אוקיי,שבי.
פילאר: אנהי..
אנהי: אנני,את יכולה לקראו לי ככה.
פילאר: אוקיי,אנני,את לא מבינה איזו טעות את עושה בזה שאת מרחיקה את,פאבלו,ממך כי גבר כזה את לא תמצאי.
אנהי: אני יודעת שהוא טוב והספקתי להכיר אותו כי גרנו ביחד.
פילאר: אז למה את עושה לו את זה?
אנהי: אני לא רוצה לסבול,את אישה ואת צריכה להבין אותי.
פילאר: את צודקת אבל איך שאני מכירה את,פאבלו,הוא לא יעשה משהו שהיפגע בך.
אנהי: אני עדיין פגוע מכל מה שהוא אמר לי באותו הערב שהוא עזב אותי.
פילאר: הוא סיפר לי על כל מה שקרה ואת צריכה להבין אותו הוא היה עצבני באותו הרגע.
אנהי: הוא היה אמור לבטוח בי.
פילאר: את צודקת,אבל תשאירי הכל בצד זה עבר תחיי את ההווה.
אנהי: אני מבינה שאת רוצה לטובתו אבל כרגע אני לא מסוגלת כי יש לי המון דברים לחשוב עליהם ואני לא רוצה לפגוע בו.
פילאר: אוקיי,עם תצטרכי לדבר איתי או סתם תצטרכי משהו הינה המספר שלי,יש לך חברה חדשה כי את ניראת אחת שיודעת מה היא רוצה ויודעת להיות חברה טובה ואני אוהבת אנשים כאלה.
אנהי: תודה,גם את מצאת חן בעיניי ותישמרי עליו,בבקשה.
פילאר: אין בעייה.
אנהי: אני אלווה אותך.
פילאר: תודה.

בבית של פרנקו ומשפחתו:
מלווינה: ומה הוא אמר לך?
פרנקו: שאני צריך להתמודד איתה כי ככה אני לא ישיג כלום.
מלווינה: זה נכון,צריך לדבר איתה טיפה ביד קשה..
פרנקו: יד קשה?
מלווינה: לא להרביץ,לדבר יותר בכבדות אתה הריי אבא שלה ואתה צריך לדבר טיפה מעלייה כי בכל מקרה זאת הבת שלך והיא תצטרך לכבד אותך.
פרנקו: לא ניראה לי שזה יעזור.
מלווינה: לפחות תנסה כי כל דבר שתעשה יהיה לטובה,לפחות לעכשיו.
פרנקו: טוב דיי,אני לא רוצה לדבר יותר,אני עייף ועדיף שאני הילך לנוח.
מלווינה: בסדר,אני הולכת להכין ארוכה לערב.
פרנקו: בסדר,ביי.
מלווינה: איי,פרנקו,למה זה כלכ ך מסובך לחיות איתך?

במכונית של אנהי:
דולסה: לאין את לוקחת אותי?
אנהי: החלטתי לעשות לנו יום כייף.
דולסה: ולאין אנחנו נוסעות?
אנהי: לקניון,לקנות קצת בגדים.
דולסה: שוב? רק לפני כמה ימיים הלכת לקנות בגדים בשביל להחליף את המלתחה שלך.
אנהי: הפעם זה לא בשבילי אלה בשבילך.
דולסה: בשבילי?!
אנהי: כן,אני רוצה לפצות את כל הזמן שאבד לנו.
דולסה: תודה אבל אני לא צריכה שום בגדים.
אנהי: תני לי לפנק אותך,בבקשה.
דולסה: אבל רק 2 חולצות וזוג מכנסיים.
אנהי: לזה אני אדאג כבר.
דולסה: אנני…

בחזרה לקניון:
מאיטה: ועכשיו לאין אנחנו הולכים?
כירסטיאן: את האמת אני צריך לקנות כמה חולצות כי המסיבות מתקרבות.
אלפונסו: רעיון טוב,אולי נילך כולם וככה הבנות יעזרו לנו.
חימנה: אני מסכימה.
מאיטה: אבל אנחנו צריכים להכין שיעורים למחר.
חימנה+כריסטיאן+אלפונסו: מאי!!
מאיטה: אוקיי,אוקיי.
אלפונסו: יאללה.
דולסה: אנני,את משוגעת כל הבגדים יקרים כאן.
אנהי: בגלל זה זאת החנות הכי טובה בקניון.
דולסה: אני לא מסוגלת להרשות לך להוציא הון על בגדים שהם בשבילי.
אנהי: בשבילך אני אשלם אפילו יותר.
דולסה: את באמת משוגעת.
אנהי: בואי לא נבזבז זמן לתלכי למדוד את הבגדים האלה בינתיים.
דולסה: כל זה?
אנהי: כן,קדימה אין לנו את כל היום.
דולסה: את באמת משוגעת!
חימנה: פונצ'ו,בואו ניכנס לחנות הזאת.
מאיטה: היא ניראת יקרה.
כריסטיאן: אז בשביל מה יש לנו כסף? בשביל להנות מזה.
אלפונסו: בואו,כבר.
חימנה: צ'אווה,תיראה מה מצאתי לך.
מאיטה: החולצה מהממת אבל המחיר בשמיים.
כריסטיאן: שוב את מתחילה.
אלפונסו: אני הילך למדוד את החולצה הזאת בזמן שאתם רבים.
מאיטה: אולי תבחרי לו משהו אחר ויותר זול.
חימנה: מאי,המחירים כאן כאלה.
כריסטיאן: בנות! אתן לא צריכות לריב זה אני שמשלם בסוף.
חימנה: הוא צודק.
אלפונסו ניכנס לתא מדידה ליד דולסה ואנהי בידיוק בא אבל הם לא ניפגשו ואנהי אמרה "דול,תמדדי גם את אלה."
אלפונסו: זה לא הקול של,אנני?
דולסה: אנני,כמה?
אלפונסו יצא מתא המדידה ואמר "אנני?!"
אנהי הייתה המומה שאפילו הבגדים נפלו לה מהידיים והיא אמרה "דול,אני אחכה לך בחוץ,אל תמדדי יותר כלום." והיא הלכה
אלפונסו: רץ אחריה תפס אותה ואמר "למה את בורחת ממני.?"
אנהי: אני לא רוצה לדבר איתך,תעזוב אותי.
אלפונסו: אני לא מבין את ההתנהגות שלך.
אנהי: אני מעדיפה שניתרחק ונעשה ככה כאילו אין ביניינו קשר.
אלפונסו: למה?!
אנהי: כי מה שאתה מרגיש כלפי הוא חטא.
אלפונסו: אי אפשר לישלוט בלב כי הוא בוחר במי להתאהב ולא אנחנו.
אנהי: בכל זאת אני לא רוצה לדבר ועדיף שתשמור מרחק.
דולסה: אנני,מה קר..ה.
אנהי: בואי,אנחנו צריכות לזוז.
אלפונסו: אנני!
חימנה: פונצ'ו,מה קרה?
אלפונסו: כלום זאת הבעייה.
כריסטיאן: מה עקץ אותו?
חימנה: אנני,זה מה שקרה.
מאיטה: מה היא קשורה עכשיו?
חימנה: הוא פגש אותה עכשיו וכניראה היה להם וויכוח.
כריסטיאן: עדיף שנחזור הביתה.

בחזרה לאחוזת אלרקון:
מרתה: אדון אדוארדו,חוואן כריסטופר.
אדוארדו: ערב טוב,מרתה.
מרתה: איך היה בעבודה?
כריסטופר: כמו כל יום עבודה מטישה.
מרתה: בעוד 5 דקות הארוחה תהיה מוכנה.
אדוארדו: אני בינתיים הילך להתקלח.
כריסטופר: גבי,לא התקשרה?
מרתה: לא.
כריסטופר: ואמא שלי?
מרתה: היא לא מרגישה טוב מהצהריים והיא הלכה לנוח.
כריסטופר: מה יש לה?
מרתה: כניראה לחץ דם.
כריסטופר: אני יתקשר לגבי ויעלה ליבדוק מה איתה.
מרתה: היא זקוקה לכם.
כריסטופר: גם אני לה,מרתה.
מרתה: לא סתם היא אמא שלך.
כריסטופר: אני הילך להתקשר.
מרתה: אני הילך לארוך את השולחן.
כריסטופר: הלו,גבי?
גבי: כריס,מה שלומך?
כריסטופר: הכל טוב,מה איתך? מה שלום הילדה?
גבי: הכל בסדר,הגענו לפני שעתיים.
כריסטופר: למה לא התקשרת?
גבי: תכננתי להיתקשר לפני שאני הילך לישון כי סידרנו את כל הדברים.
כריסטופר: הבנתי,מה ככה הכל בסדר?
גבי: כן,לו,שומרת עליינו ועכשיו גם סבא שלי.
כריסטופר: שמח לישמוע את זה ושגם את רגוע.
גבי: המקום הזה גורם לכך אני מציעה לך לבוא לכאן בסוף השבוע לנוח.
כריסטופר: אני אשקול את האצעה הזאת.
גבי: אוקיי.
כריסטופר: טוב,תשמרי על עצמך ותמסרי ד"ש.
גבי: אוקיי,ביי.
כריסטופר: ביי.
לוסיה: עם מי דיברת?
גבי: עם,כריס,הוא שלח לך ד"ש.
לוסיה: מה הרגשת שדיברת איתו?
גבי: את האמת הרגשתי טוב וסוף כל סוף דיברנו בלי לריב או להתווכח.
לוסיה: אני מקווה שזה ימשיך ככה.
גבי: גם אני.

בחזרה לדירה של אנהי:
אנהי: סליחה שהרסתי לנו את הערב.
דולסה: מה קרה שהשתנת לפתעה?
אנהי: התווכחתי עם,פונצ'ו.
דולסה: למה?
אנהי: אני לא רוצה שנדבר או נתקשר כי אני לא רוצה לפגוע בו ושגם הוא לא יפגע בי.
דולסה: אני לא מבינה איך אתם יכולים לפגוע אחד בשני.
אנהי: כי הוא מאוהב בי,דול.
דולסה: מה?!
אנהי: כן,כשהוא התוודה בפני אז קרה מה שקרה עם,פאבלו.
דולסה: עכשיו אני מבינה איך הכל מתקשר אבל אני לא מבינה משהו אחד.
אנהי: מה?
דולסה: מה את מרגישה כלפיו?
אנהי: אני לא יודעת אבל מה שאני יודעת זה שאני מאוהבת ואוהבת רק את,פאבלו.
דולסה: את בטוחה?
אנהי: כן,ועם זה היה ההפך בחיים לא היינו יכולים להיות ביחד כי אנחנו דודנים.
דולסה: אנני,אתם תתראו בכל מקרה.
אנהי: אני יודעת אבל אני רוצה שהוא ישכח אותי כמה שיותר מהר ואולי עם לא נתקשר זה יקרה.
דולסה: אני לא חושבת שזה יכול לפתור את המצב הזה.
אנהי: אז מה כן יכול?

בדירה של פילאר:
פאבלו: את מה?!
פילאר: ביקרתי אצל,אנני,היום.
פאבלו: בשביל מה?
פילאר: הלכתי לדבר איתה וצדקתי במה שאמרתי לך.
פאבלו: אני לא מבין.
פילאר: תיתן לה קצת זמן לחשוב ותיראה שהכל יסתדר.
פאבלו: זה מה שהיא אמרה לך?
פילאר: לא מילה במילה אבל זה מה שהיא נתנה לי להבין.
פאבלו: עכשיו אני יותר רגוע.
פילאר: אתה לא מאמין את מי פגשתי היום בקניון.
פאבלו: את מי?
פילאר: לא אחר מאשר את,אלפונסו אלרקון!
פאבלו: באמת?! והוא זיהה אותך?
פילאר: בהתחלה לא אבל אחרי שהזכרתי לו כמה פרטים הוא ניזכר.
פאבלו: ומה הוא אמר לך?
פילאר: לא הספקנו ממש לדבר כי הוא היה עם חברים שלו אז נתתי לו את המספר שלי והוא אמר שהוא התקשר אליי.
פאבלו: למה עשית את זה?
פילאר: אני אשחק איתו קצת כמו שהוא נהג לעשות איתי.
פאבלו: את איומה.
פילאר: לא סתם הגעתי לכאן כי אני אזכיר לכל אחד ואחת מי אני ולמה הפכתי.
פאבלו: למה את מתכוונת?
פילאר: להמון דברים ובניהם דברים שלעולם אני לא אשכח.
****פלאשבק****
פילאר: מריאנו,חכה אתה מגזים. שהם נימצאים בדירה שלו
מריאנו: לא רצית שזה יקרה?
פילאר: לא,אמרת לי שנבוא לכאן כי אתה רוצה לדבר איתי.
מריאנו: את עושה את עצמך טיפשה או שאת באמת כזאת?
פילאר: מה? אתה לא תדבר אליי ככה.
מריאנו: טוב,סליחה לא רציתי שזה יצאה.
פילאר: אני רוצה ללכת.
מריאנו: ואני רוצה לעשות איתך אהבה.
פילאר: לא,אני לא רוצה לעשות כלום איתך ועדיף שתחזיר אותי הביתה.
מריאנו: את לא הולכת לשום מקום.
פילאר: דיי,אני רוצה הביתה.
מריאנו: תשתקי! והוא החטיף לה סטירה
פילאר: איי! מה אתה עושה?!
מריאנו: לא הבנת מה שאמרתי לך מקודם,לשתוק! והוא מתחיל להפשיט אותה
פילאר: לא! תעזוב אותי… לא!!!
****סוף פלאשבק****
פאבלו: פילאר?!
פילאר: אה,מה?
פאבלו: חשבתי שהלכת עם המחשבות.
פילאר: פשוט ניזכרתי במשהו.
פאבלו: טוב,אני הילך כי יש לי מחר עבודה,ביי.
פילאר: שמור על עצמך,ביי.
פאבלו: גם את,לילה טוב.
פילאר: מריאנו רינלדי,אתה לא יודע מה מצפה לך!