אנהי- פרק 29

באחוזת אלרקון:
כריסטופר: מי שם? כשהוא שמע רעש מהגינה
אלפונסו: זה אני.
כריסטופר: מה קרה,אחי?
אלפונסו: כלום,הכל אותו הדבר.
כריסטופר: כן…הכל אותו הדבר.
אלפונסו: מה איתך? איך בחיי הנישואים שלך?
כריסטופר: אתה יכול לדמיין לך,רק התחלנו וכבר אנחנו בריב גדול.
אלפונסו: תחשוב על הילד וזהו.
כריסטופר: זה הדבר היחיד שמחזיק אותי.
אלפונסו: מה יהיה עכשיו עם,דול?
כריסטופר: אני לא יודע כי הכל יכול לקרות.
אלפונסו: קשה,האהבה,היא מילה קטנה אבל המשמעות גדולה.
כריסטופר: צודק! אני הולך לישון מחר יש עבודה.
אלפונסו: לילה טוב.
כריסטופר: גם לך.
אלפונסו: מעניין מה קורה בצד השני.

בדירה של אנהי ופאבלו:
אנהי ישבה על הספה שבעינייה דמעות והיא פשוט הייתה שבורה ופיתאום היא שמע את הטלפון מצלצל והיא ענה בתקווה שזה פאבלו ואמרה "פאבלו,אנ…" וניקטע בגלל שקול אחר ענה לה.
אלפונסו: אנני? הכל בסדר?! שהוא שומע אותה בוכה
אנהי: מה אתה רוצה?! הכל בגללך הרסת את חיי!
אלפונסו: למה את אומרת את זה?
אנהי: בגללך,פאבלו,מפקפק בי!
אלפונסו: יותר טוב,עכשיו אנחנו יכולים להיות ביחד.
אנהי: בחיים אני לא יהיה איתך! אתה אגואיסט שחושב רק על עצמו ולא על האחרים,אני שונאת אותך!! והיא ניתקה
אלפונסו: אבל אנ..הלו? הלו?!
אנהי: פאבלו…!! והיא פשוט נישברה

כעבור שבוע,שום דבר לא הישתנה מאותו השבוע,כריסטופר וגבי כל הזמן במריבות,אנהי ופאבלו לא התראו כל השבוע ואלפונסו עשה הכל בשביל לקרב את אנהי אליו אבל הכל קרה ההפך.

בבית החולים:
הרופא: אז,היום את משתחררת.
דולסה: סוף סוף,כבר נימאס לי לראות את המקום הזה.
הרופא: אבל המצב לא משתנה עם את יוצאת מכאן את צריכה מנוחה רבה.
אנהי: אל תידאג,ד"ר,אני אדאג לכך שהיא לא תעשה שום דבר.
דולסה: אבל אני יכולה לקום מהמיטה.
הרופא: בתנאי אחד,שאת לא תעשי שום דבר שיכול להזיק לך.
דולסה: מבטיחה.
אנהי: אנחנו נזוז כי,אמא שלך,כבר לא יכולה לחכות.
דולסה: ד"ר,המקום שגדלתי בו והאנשים שהכרתי יכולים לעזור לי להחזיר את הזיכרון?
הרופא: בהחלט,אלה הדברים הכי חשובים מהזיכרון שלך כי הם תמיד היו איתך.
אנהי: את תיראי שבקרוב את תזכרי בהכל.
דולסה: הלוואי…
הרופא: את רוצה לצאת או להישאר עוד כמה ימיים?
דולסה: לא! והם צחקו

בשכונת "לה וידה":
קרינה: הכל מוכן?
סולדד: כן,אני כבר לא יכולה לחכות.
פקונדו: תירגעי היא בטוח בדרך לכאן.
סולדד: אני מקווה שהמקום הזה יעזור לה להיזכר בהכל.
פקונדו: לא רק המקום גם אנחנו צריכים לעזור לה.
קרינה: סולה..אממ,ראול,לא היה פה?
סולדד: לא,מהפעם האחרונה שהוא ביקר כאן עוד לא ראיתי אותו.
פקונדו: וטוב שכך,הוא היה גורם רק להרס.
קרינה: טוב,אנחנו צריכים לשמוח ולא להיות עצובים כי סוף סוף,דול,שלנו חוזרת הביתה.
סולדד: את צודקת. ונישמע דפיקה
קרינה: אני אפתח.
אנהי: שלום…
סולדד: דול,ילדתי! והיא חיבקה אותה
דולסה: מאמא.
פקונדו: אני כל כך שמח שחזרת סוף סוף לביתך הצנועה והחם.
דולסה: גם אני שמחה לצאת מבית החולים.
קרינה: אל תדאגי כי כאן את תשכחי מהר מבית החולים הזה.
דולסה: אני כבר שחכתי. והם צחקו
אנהי: טוב,אני שמחה מאוד שכולם שמחים ומעושרים אבל אני צריכה ללכת.
דולסה: את לא נישארת?
אנהי: בשמחה הייתי נישארת אבל אני צריכה ללכת כי יש לי שיעור עוד מעט. (שיעור לעיצוב אופנה)
דולסה: טוב.
סולדד: חכי,אני יתן לך חתיכה מהעוגה.
דולסה: יש גם עוגה.
פקונדו: ברור.
קרינה: אני הכנתי ומקווה מאוד שתאהבי אותו.
דולסה: אני בטוחה.
אנהי: תודה,תייה.
סולדד: תשמרי על עצמך ותבואי לבקר.
אנהי: ברור שאני אבוא,צ'או.
קרינה: לא הולך לה טוב,נכון?
דולסה: אפשר להגיד,טוב אנחנו נמשיך במסיבה.
סולדד: את לא תשתני אף פעם,ילדתי.

בחזרה לאחוזת אלרקון:
גבי: שוב אתה הולך?
כריסטופר: אני צריך ללכת לחברה.
גבי: או למאהבת שלך.
כריסטופר: גבי,אין לי כוח לריב שוב.
גבי: הבנתי,תמסור לה ד"ש.
כריסטופר: את בלתי נסבלת.
גבריאלה: גבי,יקירתי,שוב התווכחתם?
גבי: הוא חושב שאני טיפשה בכדי לא להבין שהוא הולך לפגוש אותה,את המאהבת חסרת בושה הזאת.
גבריאלה: זה לא נכון,הוא הלך לחברה אל תשכחי שהוא עובד שמה.
גבי: אל תהיי כל כך בטוחה בזה.
גבריאלה: הילדה הזאת הורסת את הנישואים שלה,מרתה.
מרתה: כן,גברת.
גבריאלה: אני יוצאת עם משהו תודיעי לי מייד.
גבי: חושב שאני לא יודעת מה הוא עושה ולאין הוא הולך! והפלאפון שלה צילצל
****: הלו,גברת גבי?
גבי: כן,מדברת.
****: זה בקשר לילדה שביקשת ממני.
גבי: מה איתה?
****: אני לא יכולה לתת לך אותה.
גבי: מה?! אתה מטומטמת,איך את אומרת לי את זה?
****: אני הבנתי שאני עושה מעשה טיפשי.
גבי: אני שלמתי לך.
****: אני יודעת אבל אני לא יכולה לעשות כלום.
גבי: אני רוצה את הכסף שלי בחזרה.
****: אני השתמשתי בחצי מהכסף.
גבי: את תחזירי לי הכל היום או שאת מביאה לי ת'טינוקת!
****: אני לא יכולה להחזיר לך כלום.
גבי: אני מתקשרת למשטרה ויגיד שגנבת לי כסף.
****: אני יגיד להם מה שאת רצית לעשות.
גבי: את חושבת שהם יאמינו לך? את ענייה שאין לך גרוש על הנשמה ולי יש מיליונים,את מבינה?
****: לא,אל תעשי זאת.
גבי: את מחליטה.
****: בסדר אני יתן לך אותה אבל בתנאי אחד.
גבי: תנאי? ומה התנאי הזה?
****: שתתני לי להיות המטפלת שלה.
גבי: לא,אני לא..דווקא מצד שני אני יצטרך אחד כזאת אז בסדר.
****: תודה,גברת.
גבי: תעדכני אותי בכל דבר שקורה עם הטינוקת.
****: בסדר.
גבי: טיפשה,חושבת שתצליח לסובב אותי על אצבע אחת.

בחזרה לדירה של אנהי:
אנהי: שוב הריקנות והבדידות בדירה הזאת. והיא ניזכרת ברגעים שלה עם פאבלו והייתה דפיקה בדלת
****: היי..
אנהי: את?

בחזרה לשכונת "לה וידה":
סולדד: דול,הכל בסדר?
דולסה: כן,אבל הייתי רוצה לעשות סיבוב בשכונה.
קרינה: לכי אולי זה יעזור לך.
דולסה: אני יכולה?
סולדד: כן,אבל את תתעקבי.
דולסה: מבטיחה.
פקונדו: חכי,ניצאה ביחד.
קרינה: אתה הולך?
פקונדו: אני לא יכול להזניח את החנות עכשיו.
סולדד: לך,אתה צריך לדאוג גם לעצמך.
פקונדו: נתראה מחר.
קרינה: ביי.
דולסה: אנחנו ניצאה היום?
פקונדו: כן..

בחזרה לאחוזת אלרקון:
אדוארדו: מה קורה כאן? שהוא ניכנס ושומע צעקות
מרתה: גברת גבי,השתגעה!
אדוארדו: אבל מה קרה?
מרתה: שוב ריב עם,אדון כריסטופר.
אדוארדו: אני הילך ליבדוק לפני שיקרה משהו.
כריסטופר: תירגעי! תחשבי על הילד שלך!
גבי: אני תמיד חושבת אליו זה אתה שלא חושב אליו!
גבריאלה: תירגעו שניכם,אתם יותר מידי נסערים.
גבי: אתם לא מבינים אותי,אף אחד מימכם!
גבריאלה: אנחנו מבינים אותך,יקירתי…
כריסטופר: מאמא!
אלפונסו: עדיף שלא תתערבי.
גבריאלה: הם יהרגו אחד את שני.
אדוארדו: מה קורה כאן?! וכולם שתקו
אלפונסו: כמו תמיד. בשקט
אדוארדו: עד מתי זה ימשך? איך אתם יכולים לחיות ככה אתם כבר בלתי נסבלים!
גבי: אנחנו?! תגיד את זה לאחיין שלך שכל היום בוגד בי!
כריסטופר: אני לא בוגד בך,את חולת נפש.
גבי: קל לך לשפוט אותי,במקום להיות איתי בהיריון שזאת תקופה קשה אתה בורח אל מישהי אחרת!
אדוארדו: דיי! גבי,הוא לא בוגד בך ואת צריכה להירגע לפני שלא תקבלי ציר או משהו אחר במצבך.
לוסיה: שלום.
אסטפניה: שלום,העלמה לוסיה.
לוסיה: מה שלומך?
אסטפניה: טוב,תודה. ונשמעו צעקות
לוסיה: זה הקול של,גבי,מה קורה?
אסטפניה: זה ניראה כאילו היא השתגעה,סליחה.
לוסיה: מה קרה?
אסטפניה: כמו תמיד היא רבה עם,אדון כריסטופר.
לוסיה: אני יעלה לבדוק!
אסטפניה: בבקשה..
גבי: מאיפה אתה יודע שהוא לא הולך אלייה?!
אדוארדו: כי הוא כל היום בחברה קורע את הנשמה שלו בשביל העבודה,בשביל שלך ולילדה שלכם לא יחסר כלום!
גבי: אבא למופת.
כריסטופר: תפסיקי עם הציניות שלך.
גבי: כזאת אני.
כריסטופר: את ידעת טוב מאוד עם מי התחתנת.
גבי: אתה אשם בזה! ניפצתה את כל החלומות שלי בשביל להיות איתה,עם המאהבת שלך!
כריסטופר: אני חושב שדיברנו על הנושא הזה מספיק.
גבי: לא! כל הדיבור לא עזר לי לשכוח..
לוסיה: גבי!
גבריאלה: אולי את תצליחי להרגיעה אותה.
לוסיה: גבי,את מוכנה להפסיק לצעוק,את מסכנת את הילדה שלך.
אלפונסו: מאמא,כדאי שניצאה.
אדוארדו: בואו נשאיר אותן לבד.
לוסיה: תודה.

בחזרה לדירה של אנהי:
אנהי: מה אבד לך כאן?
חימנה: אני צריכה לדבר איתך.
אנהי: כנסי.. רוצה לשתות משהו?
חימנה: לא,תודה.
אנהי: על מה את רוצה לדבר?
חימנה: על,פונצ'ו.
אנהי: אין לי מה לדבר עליו,מספיק הוא הרס לי את החיים.
חימנה: אנני,הוא אוהב אותך!
אנהי: את זה אני יודעת אבל אני אגיד לך משהו,הוא חושב שהוא אוהב אותי אבל בסוף הוא יקלוט לבד שמה שהוא מרגיש כלפי זו לא אהבה.
חימנה: לא,הוא אוהב אותך באמת ואני יודעת מה אני אומרת לך.
אנהי: מה את רוצה להגיד לי עם כל זה?
חימנה: שלא תתני לו לסבול.
אנהי: את אוהבת אותו,נכון?
חימנה: כן…
אנהי: אז למה את לא עושה משהו בשביל שתהיו ביחד?
חימנה: הוא יודע הכל,שאני אוהבת אותו לא רק בתור ידיד אלה בתור גבר אבל הוא מרגיש כלפי אהבה שמרגישים לאחות קטנה.
אנהי: הבנתי.
חימנה: אולי תדברי איתו ותנסי לסדר את העיניינים בינכם.
אנהי: אני לא רוצה ליראות אותו כי בגללו,פאבלו,עזב אותי.
חימנה: בגללו?
אנהי: כן,הוא נישק אותי וכשפאבלו ראה את זה הוא עזב אותי.
חימנה: אני לא ידעתי כלום על זה.
אנהי: אז כדאי שתביני בי את מאוהבת.
חימנה: הרגשות שלי לא ישתנו זה כמו שאת אוהבת את,פאבלו.
אנהי: כן,אני מבינה אותך.
חימנה: אז אני לא יתריד אותך שוב,תודה שהקשבת לי.
אנהי: אין בעד מה.
חימנה: להתראות.
אנהי: צ'או.

בחזרה לאחוזת אלרקון:
לוסיה: את מוכנה להסביר לי מה כל המהומה הזאת?
גבי: אני כבר לא יכולה,לו,אני לא יכולה. והיא נישברת
לוסיה: קודם כל את צריכה להירגע כי את לא רוצה שיחספו את האמת שאת לא בהיריון.
גבי: לא,זה לא כדאי לי.
לוסיה: אני חושבת שאת צריכה לנסועה למקום אחר עד אחרי הלידה.
גבי: מה?! השתגעת? ולהשאיר אותו לבד איתה,לא תודה.
לוסיה: תחשבי,כל רגע הוא יכול לבקש ממך ללכת לבדיקה.
גבי: הוא לא עשה זאת עד עכשיו ואני בטוחה שהוא לא יבקש.
לוסיה: תקשיבי לי,אני יסעה איתך.
גבי: לא!
לוסיה: כריס,אתה מוכן לעלות לחדר שלה? היא רוצה רק להגיד לך משהו.
כריסטופר: לא,אין לי כוח שוב לריב.
לוסיה: אני מבטיחה לך שהיא לא תריב איתך.
אדוארדו: לך.
אדוארדו: אני במשרד עם משהו.
גבריאלה: אני הולך לנוח,כאב לי הראש.
אלפונסו: את נישארת או הולכת?
לוסיה: לא,אני צריכה ללכת,אתה יכול להזמין לי מונית,בבקשה.
אלפונסו: בואי,אני יקח אותך.
לוסיה: אין צורך,אני יסתפק במונית.
אלפונסו: גם ככה אני צריך לעשות משהו.
לוסיה: טוב.
כריסטופר: אני מקשיב!
גבי: אני נוסעת לחווה של סבא שלי.
כריסטופר: מתי תחזרי?
גבי: אחרי הלידה.
כריסטופר: מה?!
גבי: אני צריכה מנוחה,אני כבר לא יכולה לחיות במצב הזה והחלטתי לעזוב את העיר עד הלידה.
כריסטופר: אני לא מסכים,אני גם רוצה להיות בלידה של הבת שלי.
גבי: אני לא מבקשת ממך רשות,אני מודיעה לך.
כריסטופר: ואת נוסעת לבד?
גבי: לא,לו,מצטרפת אליי.
כריסטופר: טוב,אבל אני מקווה שתודיעי לי מתי יגיעה הזמן של הלידה.
גבי: כן,אני יעדכן אותך תמיד.
כריסטופר: אוקיי,מתי אתן נוסעות?
גבי: מחר בבוקר.
כריסטופר: אני יגיד לטפי שתבוא לעזור לך עם הבגדים.
גבי: תודה.

בקניון המרכזי:
אנהי יצאה מהבית והלכה לקניון בשביל להפסיק לחשוב על פאבלו ומבלי להשים לב היא ניתקע במישהו ובלי להסתכל הם אמרו ביחד "סליחה." והיא הבינה מיזה ואמרה "אתה?!"
פאבלו: כן,אני.
אנהי: טוב ליפגוש אותך,אני חושבת שהגיעה הזמן לד…
****: פולי,תיראה מה קניתי.
אנהי: עכשיו אני מבינה למה אתה לא מתקשר אליי. והיא הלכה
פילאר: ומה עקץ אותה?
פאבלו: חכי לי למטה במקום שלנו.
פילאר: בסדר.
פאבלו: אנני!.. אנני! חכי. והוא תופס אותה
אנהי: אני לא מעוניינת לדעת כלום כי ברגע זה הבנתי שאתה לא מי שחשבתי,הכל יצאה ההפך ופונצ'ו צדק שהוא אמר לי את זה.
פאבלו: מה הוא אמר לך?
אנהי: לא משנה אבל הוא צדק. היא התיישבה במכונית ונסעה
פאבלו: פילאר,יש שינויים ניפגש בדירה שלך בעוד שעתיים.
פילאר: קרה משהו?
פאבלו: אני צריך לעשות משהו מאוד חשוב.
פילאר: בסדר,ניפגש שמה.
פאבלו: ביי.